אלימות אנושית בראי הפסיכולוגיה החברתית

מנחתו של קין אינה נושאת חן ולעומת זאת מנחתו של הבל אחיו מתקבלת בברכה. התנ"ך שחש את תסכולו של קין מותיר בידיו את הבחירה האם לעשות את המעשה הנורא. לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. הן לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ.

הטבח האכזרי בגבול עזה, בו נהרגו 1400 בני אדם ב-7 באוקטובר, מהווה תזכורת קודרת ליכולת האנושית לנהוג באלימות קיצונית. אירועים נוראים אלו מעוררים שאלות נוקבות: איך ייתכנו מעשים כאלה? האם רק "אנשים מיוחדים" ומפחידים מסוגלים לבצע זוועות?

הפסיכולוגיה החברתית מנסה לחקור את הדחפים האפלים ביותר שלנו, ומציירת תמונה מורכבת: מצד אחד, היא חושפת את הפוטנציאל האפל הטמון בנפש האדם. מצד שני, היא מעוררת תקווה – ייתכן שדווקא על ידי הבנת שורשי הרוע, נוכל למצוא דרכים לשיתוף פעולה ולמניעת אסונות עתידיים.

הפסיכולוג מוזפר שריף גדל בטורקיה בתקופה סוערת. קריסת האימפריה העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה חשפו אותו לאלימות קשה, ועוררו בו רצון עז לחקור את מקורותיה. ניסוי "Robbers cave" המפורסם שלו, שנערך בשנת 1961, ניסה לשפוך אור על תופעת האלימות הבין-קבוצתית.

בניסוי חולקו נערים דומים בכל פרמטר לשתי קבוצות: "הנשרים" ו"הנחשים". הקבוצות הגיעו למחנה קיץ, שבתחילתו קבוצה אחת לא ידעו על רעותה. כאשר גילו הנערים את קיומה של קבוצה אחרת, התעורר מיד גל של דעות קדומות, הטרדות, גניבות ואף אלימות מסכנת חיים. כל זאת, בין קבוצות זהות לחלוטין, שההבדל היחיד ביניהן היה שיוך אקראי.

סכסוך נובע מחוסר הסכמה בין צדדים על פעולות, מטרות או רעיונות. היקפו יכול לנוע בין מה שנראה בנאלי, כמו אחים שרבים על מטלות הבית, ועד להרסני, כמו אומות הלוחמות מלחמות רבות שנים ועקובות מדם על חבל ארץ במחלוקת.

בשנת 1963, ניסוי מילגרם חשף אמת מטרידה על ציות אנושי. המשתתפים בניסוי חולקו ל"מורים" ו"תלמידים", כאשר "התלמידים" נקשרו לכיסא ולגופם חוברו אלקטרודות. המורים הונחו לתת לתלמידים מכות חשמל חזקות יותר ויותר עבור כל תשובה שגויה. ללא ידיעתם, מכות החשמל היו מזויפות והתלמידים היו שחקנים. נסיינים שהשגיחו על "המורים" עודדו אותם להגביר את ה"עונש" לרמות חישמול קטלניות. מה שמטריד במיוחד זו העובדה שמכות החשמל ניתנו למרות צעקות ותחנוני הלומדים, כאשר רובם של המורים המשיכו לתת מכות חשמל במינונים הולכים וגדלים הרבה מעבר לרמה שהם ידעו שנחשבות לקטלניות. עורך הניסוי חשף כך נטייה אנושית אפלה ומטרידה לציות לסמכות.

הפילוסופית חנה ארנדט, יהודייה ממוצא גרמני שנמלטה מרדיפות הנאצים, סיקרה את משפטו של הנאצי אדולף אייכמן שנערך בירושלים. בתדהמתה מהאופי הפקידותי של תפקידו בשואה, היא טבעה את המונח "הבנאליות של הרוע" כדי לתאר כיצד אנשים רגילים עלולים לבצע מעשים מחרידים כשהם ממלאים משרה במערכת שלטונית. שנים מאוחר יותר, בהשראת הרעיון המטריד של ארנדט, פיליפ זימברדו תכנן את ניסוי הכלא המפורסם שלו באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1971. סטודנטים שעברו סינון קפדני חולקו באופן אקראי ל'סוהרים' ול 'אסירים'. הניסוי, שתוכנן להימשך שבועיים, התדרדר במהרה לגילויי השפלה ואלימות מילולית ופיזית. במילותיו של זימברדו, הניסוי הדגים "איך סטודנטים רגילים עלולים לעשות דברים נוראיים."

בליל ה-13 במרץ 1964, נאנסה ונדקרה למוות הברמנית בת ה-28 קיטי ג'נובזי מחוץ לבניין המגורים שלה ברובע קווינס ניו יורק. זעקותיה לעזרה הדהדו במשך כמעט כשעה. דיווחים ראשוניים בעיתונות טענו ש-38 אנשים שמעו את ההתרחשות, אך אף אחד לא התערב. המקרה המצמרר הפך לשם נרדף לאפקט הצופה מהצד, תופעה פסיכולוגית חברתית שבה נוכחותם של אחרים עלולה להפחית את הסיכוי שאדם יציע עזרה לקורבן.

פושעים ידועים לשמצה רבים, בפרט רוצחים סדרתיים מורשעים מפורסמים, זוכים להערצה שקשה להסבירה לאור מעשיהם הנתעבים. בתרבות הפופולרית, יוחד לתופעה השם 'תסמונת בוני וקלייד', תחתיה אפשר למנות תופעות כדוגמת מכתבי מעריצים לאסירים מסוכנים, גילויי משיכה מינית ואף נישואים למושא התשוקה הכלוא מאחורי סורג ובריח.

מחקרי תאומים מצביעים על מתאם משמעותי בנטיות אלימות בקרב תאומים זהים, הרבה מעבר למתאם שנמצא אצל תאומים לא זהים. מתאם זה מרמז על רכיב גנטי משמעותי להתנהגות אלימה. עם זאת, חשוב לציין שגורמים נוספים, כמו השפעות תרבותיות, חינוך ומעמד חברתי, גם הם תורמים להתפתחות התנהגויות אלימות.

קרוב לבית. עשרות שנים של מחקר, שתחילתו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, הראו באופן עקבי קשר בין חשיפת ילדים לאלימות בטלוויזיה לבין התנהגויות אגרסיביות מוגברות. בעוד שזה לא אומר שכל ילד שצופה באלימות יהפוך לאלים בעצמו, המחקרים בהחלט מצביעים על כך שאלימות בתקשורת היא גורם סיכון משמעותי היכול לעצב התנהגות.

למרות שמחקרים רבים מלמדים על הטבע האלים והברוטאלי של בני האדם, רבים מאותם המחקרים גם מלמדים שאנחנו מסוגלים לנהוג אחרת.

ב-2007, בחינה מחודשת של הרצח של קיטי ג'נובזי חשפה אי-דיוקים משמעותיים בסיפור כפי שהוצג בעיתונות. בניגוד לדיווחים הראשוניים, ההערכה היא שמספר העדים שנחשפו לאירוע במלואו לא עלה על 12. ראות לקויה והבנה מעורפלת של המתרחש הקשו על אותם עדים להבין את חומרת האירוע. לראייה, לפחות אדם אחד התקשר למשטרה, ודיווח על מה שנשמע לו כמו ויכוח קולני בין בני זוג.

למרות הלחץ העז שהופעל על "המורים" שהשתתפו בניסוי מילגרם, ממצא ראוי לציון הוא שכשליש סירבו לעבור את המינון הקטלני של מכות החשמל. ההתנגדות שלהם, אל מול דמות סמכותית ודרישות הולכות ומסלימות, מהווה מקור לתקווה למי שסבור שחשיבה עצמאית וכפירה בסמכות בה נעשה שימוש לרעה עשויים למנוע אלימות כעין זו שהופגנה בניסוי.

בניסוי "Robbers cave", כדי לאחות את הקרע בין הקבוצות, תכנן החוקר משימות שניתן לפתור רק באמצעות שיתוף פעולה. המחנות היריבים עבדו יחד כדי לשקם את אספקת המים שלהם, להפעיל מחדש משאית מזון תקועה ולהכין ארוחה משותפת. עם כל אתגר משותף, האיבה דעכה. את הלילה האחרון שלהם במחנה, בילו הקבוצות, שאך לפני זמן קצר היו במצב של אלימות הדדית, בקומזיץ משותף.

הניסוי מדגים את עיקרון התלות ההדדית החיובית, שבו קבוצות משתפות פעולה לצורך השגת מטרות משותפות. כתוצאה מכך, האנרגיות המופנות בעת סכסוך להרס הדדי מנותבות לטובת השגת תועלת משותפת. ייתכן שזוהי הדרך לפיוס ולשלום. ימים יגידו.

לכל המדריכים בסדרה על כישורי חיים

אהבתם? לא אהבתם? דרגו!

0 הצבעות, ממוצע 0 מתוך 5 כוכבים