איך לעבוד עם jupyter notebook בסביבה וירטואלית?

jupyter noetebook הוא אחד הדרכים הטובות ביותר לכתוב קוד של פייתון ולשתף אותו, במיוחד כשעובדים בסביבה מדעית ובחוגי למידת המכונה. אפשר להריץ אותו בסביבת anaconda אבל אני אוהב להריץ אותו בתוך עורך הקוד שאני רגיל להשתמש בו בעבודתי היום יומית VSCode.

אחת הבעיות היא שאני עובד על מספר פרויקטים במקביל ולכל אחד מהם יש את הדרישות לספריות אחרות ולעיתים הדרישות הם סותרות. בפייתון, יש לזה פתרון סביבה וירטואלית שמבודדת את הקוד של הפרויקט ומאפשרת להתקין עבור כל פרויקט את החבילות הדרושות לו בנפרד מפרויקטים אחרים. במדריך זה נלמד להתקין את jupyter notebook בתוך סביבה וירטואלית.

* הקוד עובד על מערכת הפעלה linux.

בתוך תיקיית הפרויקט, נתקין את הסביבה הויראטואלית. לסביבה שלי אני מקפיד לקרוא venv כדי שיהיה לי קל לזכור את שמה:

$ python3 -m venv venv

נפעיל את הסביבה:

$ source venv/bin/activate

ועכשיו אנחנו עובדים בתוך הסביבה:

(venv) $

נתקין את ה-jupyter notebook בתוך הסביבה:

(venv) $ pip install jupyter

ועכשיו, נפתח את המחברת בתוך הסביבה הוירטואלית:

(venv) $ jupyter notebook

Jupyter notebook והשלמה אוטומטית של הקוד

הבעיה עם הפטנט הזה היא שאין השלמה אוטומטית מובנה אבל אפשר להוסיף אותה על ידי התקנת ההרחבה nbextensions:

(venv) $ pip install jupyter_contrib_nbextensions
(venv) $ jupyter contrib nbextension install --user

אחרי אתחול ה-Jupyter notebook תראה לשונית nbextensions שלחיצה עליה פותחת דף עם הרחבות שניתן להפעיל. תסמן את האפשרות hinterland.

להריץ Jupyter notebook בתוך סביבת VSCode

את הפרויקט אפשר לפתוח באמצעות עורך הקוד החביב עליכם. לדוגמה, VSCode, שמציע השלמה אוטומטית מובנה.

אחרי שפותחים את הפרויקט לעריכה באמצעות VSCode צריך לבחור את הסביבה הווירטואלית שבה המחברת צריכה לעבוד:

אם זה לא עובד אז לכבות את הסביבה:

(venv) $ deactivate

לסגור את הקובץ ואת עורך הקוד.

ואז להפעיל את הכול מחדש לפי הסדר: קודם את עורך הקוד, אח"כ את הסביבה, ובסוף לפתוח את המחברת.

לכל המדריכים בנושא של למידת מכונה

אהבתם? לא אהבתם? דרגו!

0 הצבעות, ממוצע 0 מתוך 5 כוכבים