על החשיבות הגדולה של מעשים קטנים

האם שמעת על זוכה בלוטו שעשה משהו שראוי להעריך אותו בגללו? או יותר נכון, האם תהית למה אף אחד מזוכי הלוטו לא ניצל את כספו כדי לזכות בתהילה? אחרי הכול, אחד כזה שגורלו שפר עליו כל כך, שזכה למרות הסיכויים הקלושים של למעלה מ-1 ל-16 מיליון, היית מצפה לשמוע על הישגיו הנפלאים גם אחרי הזכייה הגדולה.

אם גם אתה מעולם לא שמעת על זוכה בלוטו שזכה לתהילה, אולי זה בגלל שהתעשרות בן לילה אינה הדרך להצלחה.

ג'ף אולסן מחבר "היתרון הקל" (The slight edge) טוען שההצלחה אינה עשויה מדרמות אדירות, אילה מהרגלים קטנים מאוד ויום יומיים מאוד, שהדבקות בהם לאורך זמן גורמת להם להצטבר לתוצאות אדירות.

הרגלים קטנים כמו כמה דקות התעמלות ביום, הפחתה קטנה בצריכת הקלוריות בכל ארוחה וגם בין הארוחות, למידה למשך פרק זמן של חצי שעה ביום, חסכון קטן מדי חודש. מעשים קטנים, שכל אחד מהם אינו משפיע במיוחד, אולם האפקט המצטבר, לאורך חודשים ושנים, עשוי להיות כל ההבדל שבין הצלחה לכישלון.

וליהפך, הרגלים קטנים ויום יומיים עלולים להרוס אותך. זו עוד ארוחה שבה אכלת אוכל זבל, עוד יום ללא אימון גופני, עוד ויכוח מיותר בעבודה. כל אירוע כזה אינו חשוב כשלעצמו, אבל האפקט המצטבר עלול להרוס לך את החיים.

אבל אתה, כמובן, לא רוצה להרוס לעצמך את החיים, אלא לרכב על הגל להצלחה. והדרך להצלחה רצופה בהרבה דברים קטנים וחיוביים שהאדם עושה, מדי יום, בהתמדה, שמצטברים, ממסה זניחה למסה קטנה, וממסה קטנה למסה בינונית, ואחר כך לגדולה, ובסוף, ורק אם מתמידים, האפקט המצטבר יכול להיות עצום.

אם נדמה לך שיש גלולה אדומה שאם רק תיקח אותה כל מטריקס המציאות יתחוור לך, או שעישון של חומר שהובא מדרום אמריקה בדרכים עקלקלות יפתח לך את המוח, או שאיזה גורו יורה לך את הדרך לנתיב האור, כנראה שאתה חי בסרט.

הבעיה מתחילה מזה שאנחנו רגילים לצפות בסרטים שמספרים סיפורים על חיים של אנשים דגולים, כאלה שקמו מאשפתות והפכו לאלופי העולם, אנשי עסקים שלא זכו בהשכלה והרוויחו מיליארדים, גנרלים שניצחו בקרבות הקשים ביותר אל מול האויב האכזר ביותר. והכול, סיפור חיים שלם, נדחס בקלילות אל תוך שעה וחצי של סרט (לא כולל ההפסקה). אבל מה שאנחנו לא רואים בסרטים זה שנים על שנים של אימונים מפרכים, את הכישלונות, את המשברים, את הזמנים שבהם המשיכו להשקיע למרות שלא ראו תוצאות. את כל זה אנחנו לא רואים מפאת קוצר הזמן שכופה המדיום הקולנועי. לכן, התרגלנו לחשוב שהצלחה באה בזמן קצר ובמאמצים מעטים, אבל המציאות היא הרבה יותר מפרכת ומאתגרת.

במציאות, גם בסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר, רוב הזמן אינו מוקדש להתקדמות. ליהפך, רוב הזמן "מבוזבז" על היעדר התקדמות. זה יכול להיות עבודה קשה מדי, זמנים שבהם אינך מרוכז במיוחד, תקופות של שעמום, התמודדות עם תסכול, פרויקט שהושקע בו המון כסף וזמן ולא הניב את הרווחים המצופים, זמן שבוזבז בניסיון לרצות אנשים קשים ולא נסבלים. ועוד ועוד.

ועל זה אומר ג'ף אולסן, שמאחורי סיפורי ההצלחה של כל אותם דמויות מופת נמצאים אנשים שסיגלו לעצמם הרגלים טובים, שהם נוהגים לבצע מדי יום ביומו בהתמדה גדולה.

מהם ההרגלים הטובים בדרך ליעד?

אברהם לינקולן, נשיא ארה"ב, אמר שלו היו נותנים לו 6 שעות לחטוב עצים, הוא היה מקדיש 4 שעות מתוכם להשחזת הגרזן, ורק שעתיים לחטיבה בפועל של העצים.

למה הכוונה?

הכוונה היא שאדם צריך להשקיע בעצמו כדי לחזק את גופו ואת מוחו במטרה להצליח: כולל 20 דקות אימון גופני ביום, תזונה נאותה, מנוחה כמה שצריך, וכמובן מחויבות להקדיש לפחות שעה ביום ללמידת כל רזי המקצוע שבו בחר.

כאמור, הרגלים קטנים ויום יומיים שיצטברו להצלחה גדולה ברבות השנים.

מה לעשות כשסוטים מהדרך?

כשמשימת אפולו טסה לירח, רק ב-5% מהזמן החללית הייתה בדרך הנכונה, וביתר הזמן, האסטרונאוטים וצוותי הקרקע היו עסוקים בהחזרת כלי הטיס למסלולו. היעד היה ברור, לעשות את הבלתי יאמן, ולהנחית אדם על הירח, אבל רוב העיסוק היה בתיקון הסטיות הקטנות שעלולות היו להצטבר, ולגרום לצוות האסטרונאוטים ללכת לאיבוד בחלל.

בדומה לטיסה הראשונה לירח, גם האדם שיוצא לכבוש לו יעדים חדשים, אישיים או מקצועיים, צריך להיות מודע לכך שרוב הזמן הוא לא יהיה במסלול. וזה לא נורא, כל עוד היעד ברור, וכל עוד מקפידים בכל יום לחשב מסלול מחדש אל היעד, עד שמגיעים אליו.

מדוע אדם צריך להיות ישר עם עצמו?

רעיון חשוב נוסף בספר הוא שאדם צריך להיות ישר עם עצמו. מה אתה עושה כשאף אחד לא בסביבה? האם אתה ממשיך להיות נאמן ליעדים שהצבת לעצמך או שאתה מרשה לעצמך לשקוע בהרגלים נפסדים? זה יכול להיות הרגל של שינה מופרזת, רביצה מול הטלוויזיה, צריכת מזון זבל, עישון, או נבירה חסרת תועלת בבעיות עולמיות או אחרות שאין לך שום יכולת לפתור.

מה אתה עושה כשאף אחד לא בסביבה ואין מי שישגיח עליך? אם אתה מקפיד, כמו תמיד, על השגרה הטובה של עשיית הדברים שיעזרו לך להשיג את היעדים שלך אז אתה במסלול הנכון. אם לא, אתה צריך לחשב מסלול מחדש. עכשיו, כשאתה מבין את חשיבות המעשים שאתה עושה בשגרה, אין לך אל מי לבוא בטענות מלבד לך עצמך.

התוכנית המושלמת

מה בנוגע לתוכנית? כדי להשיג את היעד אתה צריך שתהיה לך תוכנית. תוכנית ממש טובה. ממש ממש טובה. אפילו מושלמת.

רוב בני האדם מפסיקים בשלב תכנון התוכנית כי הם עסוקים כל כך בתכנון התוכנית המושלמת עד שאין להם זמן להוציא את הגיגיהם אל הפועל.

הבעיה היא שזה לא עובד ככה. לא יכולה להיות שום תוכנית טובה מספיק כדי להנחות אותך את כל הדרך אל היעד, וזה בהנחה שהיעד שלך שאפתני מספיק.

אז מה כדאי לך לעשות? לתכנן את הצעדים הראשונים, ולצאת לדרך. להתחיל לעשות. להשתתף במשחק. ואז כשאתה כבר בפנים, וכבר יותר משופשף ויותר מנוסה, לעדכן את התוכנית, ולהמשיך איתה, עד להשגת היעד.

לסיכום

מה שחשוב הוא לסגל הרגלים קטנים ויום יומיים שאותם מקיימים בהתמדה, מדי יום במשך חודשים ושנים. העשייה היום יומית תצטבר, וברבות השנים, ולפעמים יותר מהר מכפי שהאדם תכנן מראש, הוא עשוי לגלות שהגיע אל היעד.

לחץ לרכישת הספר מאמאזון The Slight Edge: Turning Simple Disciplines into Massive Success and Happiness

אולי גם זה יעניין אותך

7 הרגלים של אנשים מוצלחים

איך להיות כל כך טוב עד שהם לא יוכלו להתעלם ממך?

6 דרכים מוכחות מדעית להפוך את המוצר או הרעיון שלכם לוירלים ברשת

כישורי חיים - רעיונות ששווה לשתף

אהבתם? לא אהבתם? דרגו!

0 הצבעות, ממוצע 0 מתוך 5 כוכבים