מאיפה תביא את הרעיון הבא שלך?
אתה בטח מכיר את הסיפור על התפוח שנפל לניוטון על הראש וגרם לו להבין את חוקי הכבידה. יכול להיות ששמעת את הסיפור והתפללת למכה קטנה בקודקוד שתפתח לך את המוח לרעיון מבריק במיוחד. נחמד. אבל, במציאות, רעיונות טובים לא נופלים מהשמיים אלא מתפתחים מתוך הידע הקיים.
המדריך מבוסס על הספר "מהיכן מגיעים רעיונות טובים?" שכתב סטיבן ג'ונסון.
הגיאוגרפיה של רעיונות חדשים
עד סוף המאה ה-17 נהגו אנשים באנגליה לשתות משקאות חריפים כל היום – יין, בירה, ליקר – בגלל שהמים היו מזוהמים ושתייה שלהם גרמה למחלות. ואז קרה משהו נפלא – נפתחו בתי הקפה הראשונים בלונדון בהם שתו את המשקה המעורר בחברת ידידים. סביב שולחנות בתי הקפה ישבו יחדיו יצרן היינות עם מדפיס הספרים, עורך דין עם רואה החשבון, המורה עם הצורף, וניהלו שיחות. התוצאה הייתה התפוצצות יצירתית שהניעה את גלגלי המהפכה התעשייתית, וזרעה את הזרעים לעידן הנאורות.
לונדון של ראשית עידן הנאורות היא רק דוגמה אחת למרכזי יצירתיות בתולדות האדם. מרכזים אחרים צצו בפירנצה בתקופת הרנסנס, ברלין של ראשית המאה ה-20, ובעמק הסיליקון בעידן המידע. המשותף לכל מרכזי היצירתיות שהם קמו בערים. עובדה מעניינת. כי היית מצפה שדווקא אנשים שגרים בישובים קטנים יוכלו להגיע פריצות דרך משמעותיות בגלל העובדה שהם יכולים לעבוד בשקט על ההמצאות שלהם. רק שזה בדרך כלל לא המצב משתי סיבות. קודם כל, בגלל שבעיר גדולה תמיד ישנם מספיק "משוגעים לדבר" כדי להקים קהילה קטנה שיכולה להתקבץ סביב נושא, אזוטרי ככל שיהיה. סיבה חשובה לא פחות היא העובדה שהעיר מרכזת אנשים מתחומי ידע ועניין רבים. המפגש בין תחומי ידע שונים, והאפשרות להעביר שיטות חשיבה ופתרונות מתחום אחד למשנהו מקלים על הופעתם של רעיונות חדשים.
הידע הוא אבי ההמצאה
בסוף המאה ה-19 רופא פריזאי ששמו סטפן טרנייה (Stephane Tarnier) טייל בגן החיות הסמוך לבית החולים שבו עבד. בין כלובי הפילים ותצוגת הזוחלים הוא שם לב לדוכן שהציג אינקובטורים לאפרוחים. המראה של האפרוחים הבוקעים בתוך הסביבה החמה הוליד אצלו את הרעיון לבנות משהו דומה לתינוקות. לא עבר זמן רב, והוא שכר את בונה האינקובטורים לבנות משהו דומה לבני אדם. צריך להבין שתמותת תינוקות היתה גבוהה מאוד בפריז של אותה תקופה, וכמעט 66% מהפגים לא שרדו. במחקר שערך טרנייה על 500 פגים שאותם הוא שם בתוך האינקובטורים הפרימיטיביים שלו פחתה התמותה כמעט למחצית. בעקבות הצלחת המחקר החלו כל בתי החולים בפריז ובעקבותיהם כל בתי החולים בעולם לשכן את התינוקות שנולדו במשקל נמוך באינקובטורים, וכיום בעולם המפותח תמותת פגים היא עניין נדיר מאוד.
מעניין שהרופא לא חשב מיד על האינקובטור המודרני עם ציפוי פרספקס ומכשירים תומכי חיים. במקום הוא זה לקח את מה שיש – קופסת עץ ובקבוקי מים חמים.
למה? בגלל שזה מה שהיה זמין לרשותו, וזה מה שהבחור שבנה את האינקובטורים לאפרוחים ידע לייצר.
הסיפור על המצאת האינקובטור הוא רק דוגמה אחת לרעיונות טובים שהם תולדה מתבקשת של הידע הקיים. אין בו התעלות מנטלית יוצאת דופן, ודאי שלא התגלות משמים. להיפך, הוגה הרעיון לקח את הידע הקיים, והרחיב אותו בצעד אחד קטן. צעד קטן לממציא – המצאה משנת חיים לאנושות כולה.
רעיונות נוצרים כתוצאה מהתנגשות בין תחומי ידע
באמצע המאה ה-15 גילה יזם גרמני עניין מיוחד במכבש הענבים שבו השתמשו היקבים בעמק הריין. הוא לא התעניין בסחיטת ענבים אלא במילים. שמו של היזם יוהן גוטנברג ומכבש הדפוס שהמציא שינה את תולדות האנושות.
מעניין שההמצאה שלו היתה הלחמה של רעיונות ומכשירים שהיו ידועים בתקופתו. הדיו היה קיים וגם הנייר. את האותיות ששימשו לדפוס המציאו כבר הסינים. גוטנברג שהיה צורף שיפר את אותיות הדפוס, וגם חיבר ביניהן לבין מכשיר ששימש לסחיטת ענבים כדי ליצור את מכבש הדפוס הראשון.
גוטנברג לא המציא את הטכנולוגיה המהפכנית מאפס. להיפך, הוא שאל טכנולוגיות קיימות מכמה תחומים, וחיבר ביניהם כדי לפתור את בעיית ההדפסה. גדולתו הייתה שהוא הצליח לפרוץ מחוץ לתחום המומחיות שלו, ולאמץ פתרונות מתחומים אחרים כדי לפתור בעיה שעניינה אותו.
זה טבעם של רעיונות רבים שהם משלבים ידע ממספר תחומים בדרכים חדשות.
רעיונות נולדים בתוך מוחות מוכנים
המזל של גילוי תגליות מחייך רק למי שמוכן (לואי פסטר)
הכימאי הגרמני אוגוסט קקולה (August Kekule) הביט מהופנט באח הבוערת בחדרו שבתוכה הוא ראה נחש שנושך את זנבו. מכיוון שחקר את מבנה המולקולות מבוססות הפחמן הבין שהחזיון שראה מדמה את מבנה מולקולת הבנזן שצורתה טבעת. בזה הוא הפך לראשון המפענחים את מבנה המולקולות מבוססות הפחמן, המצאה פורצת דרך בתחום הכימיה האורגנית - הכימיה של החיים.
קקולה הגיע לתובנה שלו רק אחרי 10 שנים בהם חקר את נושא המבנה של מולקולות אורגניות, וספק אם היה מצליח לקשר את החלום שלו בהקיץ לתגלית כל כך חשובה לולא היה מוכן.
בכך דומה התגלית שלו לרבות אחרות שצפות במוחם של מומחים שעבדו במשך שנים על בעיה.
דרווין מספר שתאוריית האבולוציה צצה במוחו ערב אחד כאשר קרא את ספרו של מלתוס. אותו דרווין נהג לנהל יומן שבו רשם בדקדקנות את כל המחשבות והרעיונות שלו. כשקוראים ביומן מגלים שהוא כתב אודות תאוריית האבולוציה בפסקאות שונות ובתאריכים שונים חודשים לפני שהוא קרא את הספר. זו דוגמה לכך שגם אם נדמה לאנשים שהם מקבלים רעיונות טובים ברגעים של השראה, הרי שהרעיונות מתהווים בהדרגה במוחו של ההוגה, פעמים רבות בלי שהוא יהיה מודע להם.
למה ניהול יומן הוא כזה רעיון טוב
אנגלים משכילים, דוגמת דרווין ובני דורו, נהגו לנהל יומן commonplace שבו הם ריכזו פסקאות שלמות מספרים שהם קראו לצד המחשבות שלהם על מה שקראו, רעיונות שצצו במוחם, תרשימים וכל דבר שהיה יכול לעניין. יומן בלי סדר וארגון בדומה למחשבות שלנו המתאפיינות באסוציאטיביות.
הם נהגו לחזור ולקרוא ביומן מפעם לפעם כדי לרענן את זכרונם וגם כדי לשחזר רעיון טוב שהיה להם, לחבר מידע ישן עם מידע חדש, ולצחוק מהרעיונות שלא הובילו לכלום. היומן שרטט את נתיב ההתפתחות שלהם, והיווה מקור השראה.
יש בעיה עם רעיונות טובים שהם נוטים להופיע, ואז להישכח. זה יכול להיות בגלל שמקום העבודה לא מקבל את הרעיונות שלך או בגלל שאתה טרוד בבעיות בוערות יותר שעל הפרק. ניהול יומן שבו תרשום את הרעיונות שלך לצד מקורות השראה, ועיון תכוף ביומן עשוי להתברר כהרגל מתגמל שמתוכו יכולים לעלות רעיונות טובים. עדיף שהיומן לא יהיה מסודר יותר מדי כדי לאפשר למוח ליצור קשרים חדשים ומפתיעים.
רעיונות שמקורם במקרים
נהוג לטעון שלואי פסטר גילה את החיסון נגד כולרה לגמרי במקרה. בשנת 1879 הוא מצא כי הזרקת תרבית ישנה של חיידקי כולרה לתרנגולות, לא רק שלא הרגה אותם, אלא הפכה אותם לעמידות למחלה. הגילוי פתח את הדלת להמצאת יתר החיסונים, ולהצלת חיים רבים.
יש החולקים על הטענה שהתגלית מקורה במקרה. לדעתם, פסטר חשד שחיידקים שהתיישנו מאבדים מהאלימות שלהם, וזו הסיבה שבגללה הוא השתמש בתרבית ישנה.
הקשר בין אי סדר למציאת רעיונות חדשים קיים גם במוח. מחשבות הם ביטוי של קבוצות תאי מוח (נוירונים) היורים ביחד בגלל שהם מחוברים בקשרים, כאשר רעיונות חדשים נוצרים כתוצאה מהיווצרות קשרים חדשים בין הנוירונים. תאי המוח נעים בין שני מצבים. מצב שבו הם אינם מתואמים, ומצב שבו הם יורים בתיאום. מוחות שונים נבדלים בכמות הזמן שהמוח שוהה בכל אחד מהמצבים. בניגוד לאינטואיציה, המוחות השייכים לאנשים בעלי מנת משכל גבוהה מסוגלים לשהות במצב של חוסר תיאום לזמן ממושך יותר.
אחת הדרכים המועילות ביותר להוציא את המוח משיגרה היא טיול רגלי קצר. עדיף בטבע. אחרי שאתה עובד מספיק קשה על הבעיה שמעניינת אותך, יציאה להליכה בחורשה או על שפת הים יכולה לשחרר את המחשבה מקיבעון, ולאפשר למוח לקשור את הקשרים החיוניים ליצירת רעיונות.
רעיונות שמקורם בשגיאות
בראשית המאה ה-20 אדם צעיר בשם דה-פורסט (de Forest) ערך ניסויים בשידורים טלגרפיים, כשלפתע שם לב, ששידור אות טלגרף גורם לעלייה בעוצמה של נר ששימש להאיר את החדר הקטן שבו הוא חי וערך את הניסויים. הוא חשב שמשהו באות החשמלי ששידר המכשיר גרם לעלייה בעוצמת הבעירה, מה שגרם לו להגות מכשיר המודד אותות אלקטרומגנטיים. המכשיר כלל מבחנת זכוכית שבה הוא שינה את כמות וסוג הגז. המצאה זו היא הבסיס לשפופרת הקתודית שאפשרה את פעולת מכשירי הרדיו, מרכזיות הטלפונים ואפילו המחשבים הראשונים שנכנסו לשימוש בשנות הארבעים.
מתברר שהרעיון היה שגוי מיסודו כי מה שגרם לעלייה בעוצמת ההארה היו גלי הקול אותם יצר מכשיר הטלגרף. שגוי ככל שיהיה, רעיון זה הקנה לדה-פורסט תפקיד מרכזי בראשיתה של המהפכה האלקטרונית.
זה לא היה הרעיון היחיד שמקורו בשגיאה. פלמינג גילה את הפניצילין כאשר תרבית חיידקים שגידל במעבדה הזדהמה בפטריה שגרמה להרג התרבית. למזלנו, הוא לא מיהר לזרוק את הצלחת אלא חקר את החומר שהפטריה הפרישה. כך באה האנטיביוטיקה הראשונה לעולם.
האינטרנט כפלטפורמה ליצירת רעיונות טובים
האינטרנט החלה את דרכה כרשת מחשבים בין אוניברסיטאית שפעלה משנות השישים בארה"ב. הממציא, טים ברנרס לי, התעקש שפרוטוקול הרשת יעמוד בחינם לרשות הציבור, והודות להתעקשות זו כל העולם מחובר באמצעות אותה הרשת במקום להיות מפוצל בין מספר רשתות שמפרידים ביניהם מחסומים של קניין רוחני וזכויות פטנטים.
על רשת האינטרנט התפתחו פלטפורמות רבות. חלקם הגדול חולק את אותה רוח פורצת גבולות שאפיינה את ההוגים המקוריים. לדוגמה, חלקים עיקריים משירות טוויטר פותחו על ידי גולשים שתרמו מזמנם לפרויקט. חברת גוגל נוהגת לשחרר חלק גדול מספריות הקוד ומאגרי המידע לטובת מפתחים עצמאים. אוניברסיטאות מובילות בארה"ב מעלות את השיעורים שלהם לפלטפורמות ציבוריות, כדוגמת יוטיוב, שבהם המידע חשוף לעיני כל העולם.
בעיני, רשת האינטרנט היא הגורם החשוב ביותר של תקופתנו לגילויים חדשים בגלל שהיא מאפשרת את הפצת הידע ביעילות ועם מעט מחסומים ממרכזי ידע כדוגמת עמק הסיליקון, אוניברסיטאות וחברות מסחריות לכל דורש באמצעות קורסים מקוונים, בלוגים, מאמרים, ספרים, וסרטונים. וידע, כפי שראינו, הוא אבי ההמצאה.
שני גורמים מרכזיים מקלים על העלאת רעיונות בקרב משתמשי האינטרנט. ראשית, הזמינות הגבוהה של מידע מגוון שיכול לאפשר לכל אדם להיחשף לריבוי של תחומי עניין ודעת. שנית, קהילות מקוונות שנוצרות בקלות סביב תחומי עניין משותפים באמצעות הרשתות החברתיות, וסביב אתרים ופורומים.
סיכום
מעודד לדעת שמקורם של רעיונות לא חייב להיות ממקורות מיסטיים וקשר עם עולמות גבוהים. להיפך, נראה שרעיונות טובים הם תוצאה של התפתחות הידע הקיים או מפגש בין רעיונות קיימים באחד משני מנגנונים: או שהוגה הרעיון הוא מומחה בעל רמה גבוהה בתחום מסוים ועל כן הוא יכול לענות על שאלות שאף אחד לא הצליח לענות עליהם או שהוא בעל ידע במספר תחומים, ומסוגל להעביר פתרונות מתחום אחד לאחר. פעמים רבות הרעיונות הטובים הם תולדה של מאמץ משותף על ידי קהילה של "משוגעים לדבר".
המדריך מבוסס על הספר Where Good Ideas Come From: The Natural History of Innovation / Steven Johnson
אולי גם זה יעניין אותך
כיצד למצוא רעיונות חדשניים לעסקים?
כישורי חיים - רעיונות ששווה לשתף
כשל סאן פרנסיסקו - 9 שגיאות שתעשה בהקמת המיזם הטכנולוגי שלך
אהבתם? לא אהבתם? דרגו!
0 הצבעות, ממוצע 0 מתוך 5 כוכבים
הכותב הוא מתכנת שבמעט הזמן הפנוי העומד לרשותו נהנה לקרוא ספרים ולרשום לעצמו רשימות כדי להזכר במה שחשוב. מי שרוצה לחוות את דעתו מוזמן להוסיף תגובה ואשתדל לפרסם בהקדם.