מה זה גזלייטינג ועוד 20 מניפולציות שאתה חייב להכיר כדי שלא יעבדו עליך

גזלייטינג, התקרבנות, הפצצת אהבה ועוד אילו מניפולציות שאנשים משתמשים בהם כל הזמן. אם אתה בטוח שלא עשו לך מניפולציות יותר סביר שאתה קורבן לא מודע שלהם, ויש מי שמנצל את זה. אז כדי שלא תיפול טרף למניפולציות כדאי לך להכיר כמה נפוצות, ואיך להתמודד איתן.

אמל"ק

• חשוב לדעת שמה שאתם קוראים פה נכתב על ידי מתכנת שסיכם ספר שהוא קרא In Sheep's Clothing: Understanding and Dealing with Manipulative People/ Dr. Simon ולא על ידי מטפל מוסמך.

טקטיקות מניפולציה נפוצות (קלות יותר לזיהוי)

• השפלה: שימוש בעלבונות או בהקנטות כדי לגרום לקורבן הפוטנציאלי להרגיש רע עם עצמו. למשל, "כולם יודעים מאיפה באת, לעולם לא תצליח בשום דבר"
• עשיית השוואות: המניפולטור משווה את המותקף לאחרים במטרה לגרום לו להרגיש חוסר ביטחון או לא מספיק טוב. למשל, "למה אתה לא יכול להיות חברותי ואהוב כמו אחותך?"
• הטלת אשמה: הפוגע משחק על האמפתיה של הזולת על ידי כך שהוא גורם לו להרגיש אחראי לרגשות או לבעיות שלו. למשל, "רק בגללך רבתי היום עם הבוס. אם יפטרו אותי את יכולה להאשים רק את עצמך"
• הצבת חומת שתיקה: חסימת תקשורת על ידי סירוב לדבר או שימוש בטיפול בשתיקה.
• התנהלות פסיבית-אגרסיבית: הבעת כעס או חוסר הסכמה בעקיפין דרך הערות עוקצניות או שליליות, תוך הימנעות מעימות ישיר. למשל, "בסדר, בוא נשמע מה יש לך להגיד..." בטון סרקסטי
• הסטת אשמה: המניפולטור נמנע מלקחת אחריות על המעשים שלו על ידי הטלת האשמה על גורמים חיצוניים. למשל, מנהל מעיד על חברי הצוות שלו "אין לי אדם אחד בצוות שהוא מוכשר מספיק, מה הפלא שלא עמדתי ביעדים"

טקטיקות מניפולציה קשות יותר לזיהוי

• גזלייטינג: התוקף מנסה לעשות מניפולציות על תפיסת המציאות אצל הקורבן הפוטנציאלי, על ידי הכחשת דברים שאמר או עשה, מה שגורם למטרת ההתקפה להטיל ספק בזיכרון או בשפיות שלו. למשל, "בחיים לא אמרתי שאצביע למפלגת ביטחון וחירות בבחירות! אתה בטח מתבלבל עם מישהי אחרת. אולי אתה נעשה קצת סנילי?!"
• התקרבנות: הפוגע מציג את עצמו בתור התמים שמקבל יחס לא הוגן, זוכה לסימפטיה ומסיט מעצמו את האשמה. למשל: "תמיד אני אשמה, נכון?"
• הפצצת אהבה (Love Bombing): המתקיף מציף את זולתו בחיבה מוגזמת ובתשומת לב בתחילת מערכת היחסים כדי לזכות באמון ובתלות של האדם במהירות.
• בידוד הקורבן: התוקף מנסה לנתק את הקורבן הפוטנציאלי מהחברים, מהמשפחה או מרשת התמיכה כדי לשלוט בגישה למידע ולתמיכה רגשית.
• סחיטה רגשית: המניפולטור מאיים לפגוע בעצמו או למנוע ממטרת ההתקפה חיבה/אישור כדי להשיג את רצונו. למשל, "אם תעזבי אותי, אני אתאבד"
• השלכה: האשמת המותקף בתכונות או בהתנהגויות שליליות של המניפולטור כדי להסיח את הדעת ממעשיהם השליליים. למשל, "רגע. ומי קיבל את כל ההחלטות פה. רק אתה, ככה שאני לא אשם בכלום!"
• משחק על חוסר ביטחון: ניצול חוסר הביטחון של הקורבן הפוטנציאלי כדי לתמרן את הרגשות וההתנהגות שלו. למשל, "בוא נודה על האמת אף פעם לא היית העיפרון הכי מחודד בקלמר."
• לשחק את הקדוש המעונה: התוקף מציג עצמו בתור האדם הטוב שתמיד סובל ומתרסק למען המותקף, מה שגורם לתחושת מחויבות. למשל, "הקרבתי את הקריירה שלי בשבילך, ועכשיו אתה מעז לדבר אליי לא יפה"
• מוסריות מעושה: שימוש בטיעונים מוסריים כדי לגרום לזולת להרגיש אשם. למשל, "חבר אמיתי לא היה מסרב לעזור לי עם זה"
• הפיכה לילדים (אינפנטיליזציה): המניפולטור מתייחס אל המותקף כמו אל ילד, מזלזל ביכולות שלו, וגורם לו לתלות. למשל, "חמודי תעזוב את זה. זה גדול עליך בכמה מידות. אני כבר יעשה את זה"
• יצירת תחושת מחויבות: מבצע ההתקפה יוצר תחושת מחויבות על ידי כך שהוא מזכיר לקורבן הפוטנציאלי טובות שהוא עשה בעבר למענו.
• ביטול: הפוגע מבטל את המחשבות, הרגשות או החוויות של מטרת ההתקפה, וגורם לו לחוש בלתי חשוב. לדוגמה, "באמת חבל שאת מרגישה כך" (הכוונה היא שאין לאדם זכות לחוש כך)
• חנופה מוגזמת או ריצוי: התוקף מציף את הקורבן הפוטנציאלי במחמאות או משתדל מאוד לרצות אותו כדי לרכוש את אמונו במטרה לתמרן אותו אחר כך.

למה ההקשר חשוב?

אותה ההתנהגות יכולה להיות מניפולטיבית בהקשר אחד ולא מניפולטיבית בהקשר אחר. לדוגמה, מתן מחמאה למישהו עשויה להיות אמיתית או טקטיקת חנופה. קחו בחשבון את הכוונה של הדובר, את המצב ואת הקשר שלכם איתו כדי להבין את האופי האמיתי של ההתנהגות.

התמודדות עם מניפולציות

• חשוב לדעת שמה שאתם קוראים פה נכתב על ידי מתכנת שסיכם ספר שהוא קרא In Sheep's Clothing: Understanding and Dealing with Manipulative People/ Dr. Simon ולא על ידי מטפל מוסמך.

מניעה: כדאי מראש להעדיף ולטפח מערכות יחסים תומכות.

זיהוי: נסה לברר, לפי ההקשר, האם הפגיעה היא זדונית. ייתכן שבירור קצר עם חבר שאתה סומך על דעתו תוכל לסייע בהבנת המצב מנקודת מבט בלתי מוטה. לפעמים כתיבה על המצב יכולה לסדר את המחשבות ולסייע בהבנת המצב.

התמודדות:

• קודם כל, אין לשתף פעולה עם הפוגע: צריך לזכור שהפוגע הוא האשם, ואין לשתף איתו פעולה. אין להפנים את הפגיעות שלו בשום פנים. וודאי שלא להפוך לקורבן.
• שיחה: ניסיון לדבר עם הצד הפוגע או להפנות את תשומת ליבו למעשיו.
• הצבת גבולות: הגדרת גבולות ברורים לאדם שיש חשד שהוא עושה מניפולציות.
• פיתוח ביטחון עצמי: אדם צריך להיות בעל מצפן פנימי שינחה אותו לעשות דברים שמועילים לו בשאיפה עם מינימום של פגיעה בסביבה.
• חיפוש תמיכה: פנייה לחבר, בן משפחה או גורם מקצועי.
• ניתוק יחסים: פתרון קיצוני עשוי להיות ניתוק יחסים.

הערות:

• רשימה זו נותנת סקירה כללית. תמיד יש צורך בשיקול דעת והתאמת ההתנהגות למצב.
• חשוב לזכור שבני אדם לא חיים בריק! ישנם אנשים שיכולים לעזור להתמודד עם מערכת יחסים פוגענית. זה יכול להיות חבר אמין, בן משפחה מסור, קו סיוע לתמיכה נפשית או מטפל מקצועי.

המלצות נוספות:

• כדאי ללמוד לזהות סימני מניפולציה ופגיעה כדי שאפשר יהיה להבין לפי ההקשר האם אדם מתכוון לפגוע.
• אם נדמה לאדם שהוא קורבן הוא עדיין צריך להקפיד לשמור על כבודו העצמי.
• אדם צריך לחזק את בטחונו העצמי ביכולתו ובמעשיו.
• אסור לתת למניפולטור הזדמנות לשלוט.
• אדם צריך לזכור שהוא זכאי ליחסים בריאים ומכבדים.

חשוב:

אם אתה מרגיש מאוים או בסכנה, פנה מיד למשטרה או לגורם מוסמך אחר.

השפלה

השפלה, הכפשה או מבוכה מכוונת שמניפולטור עושה במטרה לבסס כוח ושליטה באמצעות ערעור ההערכה העצמית של הקורבן הפוטנציאלי.

מניפולטורים משתמשים לעתים קרובות בהשפלה כדי להפגין שליטה, במטרה להעניש או כדי לשבור התנגדות. חלק מהמניפולטורים עשויים להפיק הנאה מלראות את סבלם של אחרים.

השפלה יכולה להיות הרסנית במיוחד במערכות יחסים בהם מראש הכוחות אינם מאוזנים כמו דינמיקה בין הורה לילד, מורה לתלמידים או בסביבת העבודה.

טקטיקות ודוגמאות

• ביקורת ציבורית ולעג: המניפולטור מזלזל או לועג לקורבנו מול אחרים. למשל, "וואו, איך יכולת לחשוב שלבישת עוגת יום הולדת בתור שמלת ערב זה רעיון טוב?"
• עלבונות והכפשות: שימוש בשפה משפילה לתקיפת אופיו או מראהו של הקורבן. למשל, "אתה כל כך מאותגר שכלית שגם אם אסביר לך כמה אתה טיפש לא תוכל להבין"
• הפצת שמועות: בדיית או שיתוף מידע מזיק על המטרה כדי לפגוע במוניטין או במעמד החברתי. למשל, "מכירים אותה. היא לא בסדר"
• ערעור הישגים: זלזול או הקטנה של הישגי המטרה כדי לגרום לו להרגיש לא מספיק טוב. למשל, "יאללה יאללה חושבת את עצמך יותר מדי. אחותי בכיתה ב' יודעת לצייר יותר יפה ממך."

זיהוי וחיפוש עזרה

השפלה יכולה להיות מזיקה מאוד, ולהוביל לתחושות של בושה, ספק עצמי ונסיגה חברתית. אם אתה הקורבן, אל תיקח ללב. זכור, ההשפלה עוסקת בצורך של המניפולטור בכוח, לא בערך שלך כאדם. אם מתאפשר, תתנתק מהסיטואציה, צמצם מגע עם הפוגע או אפילו תנסה להתנתק מהאדם אשר פוגע בך. חפש תמיכה, דבר עם מטפל, יועץ או יקיריך עליהם אתה סומך כדי לעבד את ההשפעה הרגשית של החוויה. בניית מערכת תמיכה ועבודה על הערכה עצמית יכולים לסייע רבות להתאוששות ממערכת יחסים משפילה.

עשיית השוואות

עשיית השוואות היא מניפולציה בה המניפולטור משווה את הקורבן במכוון לאחרים במטרה לגרום לו להרגיש חוסר ביטחון, לא ראוי או נחות. טקטיקה זו מיועדת לעירעור הביטחון העצמי של הקורבן, מה שהופך אותו לפגיע ולנתון להשפעת מפעיל המניפולציה. על ידי השוואה מתמדת לאחרים, המניפולטור עלול לפורר את ההערכה העצמית והביטחון של המותקף, ולגרום לו להטיל ספק בעצמו וביכולות שלו. זה יכול לגרום לקורבן הפוטנציאלי לבקש כל הזמן את אישור הפוגע במטרה לרצות אותו.

יש דרכים שונות לעשות השוואות, ובהם:

• הדגשת הבדלים: המניפולטור עשוי להצביע על דרכים בהן הקורבן שונה מאחרים, תוך הדגשת תכונות או מאפיינים חסרים, לכאורה. לדוגמה, הוא עשוי לומר, "אתה לא מצליח כמו החבר שלך", או "אתה כהה יותר או בהיר יותר ממני".
• קביעת סטנדרטים לא מציאותיים: המניפולטור עשוי להשוות את מטרת הפגיעה למישהו יוצא דופן או אידיאלי, תוך יצירת סטנדרטים לא מציאותיים שצריך לעמוד בהם. למשל, "בגילך נועה קירל זכתה בתואר הזמרת הפופולרית בטיקטוק", "גם משה גדל באותה שכונה כמוך והיום הוא פרופסור לנוירוביולוגיה הנשוי לדוגמנית, מנהל חברה בורסאית מצליחה, ונוהג במרצדס בחופשתו השנתית במלון ארבע העונות בפריז"
• יצירת תחרות: ניתן להשתמש בהשוואות גם כדי ליצור תחושה של תחרות או יריבות בין הקורבן הפוטנציאלי לבין אדם אחר, במטרה לסכסך בין שני אנשים. למשל, "תראה איך משה שעובד איתך על אותו פרויקט הצליח לעמוד בכל היעדים החודשיים בפחות מ-3 שבועות כשאתה עוד נאבק עם היעדים של החודש הקודם"

בסך הכל, ביצוע השוואות כטקטיקה מניפולטיבית מכוונות לשליטה בהתנהגות, ברגשות ובהחלטות של הקורבן על ידי כך שגורמים לו להרגיש לא מספיק טוב או חסר ביטחון. חשוב לזהות מתי מישהו משתמש במניפולציה הזו ולהציב בנחישות גבולות כדי להתגונן. בניית ביטחון עצמי, אמון בשיפוט העצמי, כמו גם הקפה באנשים תומכים ומעודדים עשויה לסייע להפחתת ההשפעות השליליות של המניפולציה.

טריאנגולציה (שילוש)

טריאנגולציה היא מניפולציה שבה אדם מכניס באופן מכוון צד שלישי לקונפליקט או למערכת יחסים כדי לזכות בכוח ובשליטה על המצב מה שיוצר דרמה וחוסר בהירות מיותרים.

מניפולציה מסוג טריאנגולציה יכולה לפעול באחת או יותר מהדרכים הבאות:

• יצירת חוסר הסכמה: המניפולטור עלול לדבר בצורה שלילית על הצד השלישי בפני הקורבן, וליהפך, וכך לעודד חשדנות ושליליות.
• טיפוח יריבות: המניפולטור עלול לעורר תחרות או קנאה בין הקורבן לבין הצד השלישי, כשהם מנסים לזכות בתשומת לב או בהערכה מצידו.
• שליטה בתקשורת: לעתים קרובות המניפולטור ימנע או יגביל תקשורת ישירה בין הקורבן לצד השלישי. בכך הוא שולט בזרימת המידע ומקשה על ההבנה ההדדית.
• ביסוס דומיננטיות: על ידי זריעת חוסר אמון ומתח, המניפולטור מציב את עצמו בתור הדמות המרכזית. הקורבן עלול להפוך תלוי במניפולטור לצורך אישור ותמיכה, במיוחד אם הוא מרגיש מנוכר מהצד השלישי.

זיהוי הסימנים של טריאנגולציה ונקיטת צעדים יזומים, דוגמת שיחה פתוחה וכנה עם הצד השלישי, יכולים להגן מפני מניפולציה ולקדם מערכות יחסים בריאות יותר.

הטלת אשמה

הטלת אשמה כוללת הסרת אחריות מהפוגע והטלתה על אדם אחר. זה יכול להיות בגלל טעויות, תוצאות גרועות, או רק כדי להימנע מאחריות. בהקשר מניפולטיבי, הטלת אשמה משמשת לעתים קרובות כדי לשלוט באחרים, לגרום להם להרגיש אשמים או לשמר את הדימוי העצמי של המניפולטור.

הטלת אשמה יכולה לנבוע ממקורות שונים, לרבות הערכה עצמית נמוכה, חוסר יכולת לקחת אחריות או אישיות נרקיסיסטית.

טקטיקות ודוגמאות:

• האשמות ישירות: המניפולטור מצהיר ישירות שהמטרה היא האשמה. דוגמה: "אתה הסיבה שאיחרנו!"
• הטלת אשמה באמצעות רגשות אשמה: המניפולטור משתמש ברגשות אשמה כדי לגרום למטרה להרגיש אחראית לתוצאות שליליות. דוגמה: "אם היה אכפת לך ממני, היית עושה את זה אחרת."
• משחקי קורבן: המניפולטור הופך את היוצרות, מציג את עצמו כמי שנעשה לו עוול ומאשים את המטרה באי הנוחות שהוא חש או בפעולות שלו. דוגמה: "לא הייתי צועק אם לא היית מתגרה בי כל הזמן!"
• המעטה בערך: התנהגויות הטלת אשמה כרוכות בהקטנת פעולותיו של האדם והגברת האופן שבו פעולותיו של מישהו אחר גרמו למצב. ("זו הייתה רק טעות קטנה אבל אתה עם הפה הגדול שלך באת והרסת הכל…")

זיהוי וחיפוש עזרה

• זיהוי התבנית: יש לשים לב למקרים חוזרים ונשנים של הטלת אשמה, במיוחד כאשר ההאשמות נראות לא סבירות או לא פרופורציונליות.
• הצבת גבולות: יש לסרב לקבל אשמה בלתי הוגנת. במקום זה מי שמאשימים אותו צריך לתקשר את נקודת המבט שלו בצורה ברורה ורגועה מבלי להתגונן. דוגמה: "אני מבין שאתה כועס, אבל האחריות שלי בסך הכול הסתכמה ב..."

חיפוש תמיכה: אם דפוס ההטלת האשמה פוגע במערכת היחסים, רצוי לדבר עם חבר מהימן, בן משפחה או מטפל אשר יכולים לספק תמיכה ופרספקטיבה.

חומת שתיקה

חומת שתיקה הוא מניפולציה שבה אדם אחד מתעלם במתכוון מאינטראקציה עם אדם אחר, או מונע ממנו תקשורת, כצורה של ענישה או שליטה. הטקטיקה הזו כוללת סירוב להשתתף בשיחה, לתת תשומת לב, או להגיב לניסיונות של הקורבן לתקשר. פעמים רבות זה גורם לקורבן להרגיש מבולבל, פגוע או חסר אונים.

כך עשויה לפעול המניפולציה של חומת שתיקה:

• נסיגה מתקשורת: המניפולטור מפסיק בפתאומיות לתקשר עם הקורבן, לעתים קרובות ללא הסבר או אזהרה. הוא עלול להתעלם משיחות טלפון, הודעות טקסט או אימיילים, או שהוא עלול להימנע פיזית מהקורבן לחלוטין.
• משך השתיקה: טיפול בשתיקה יכול להשתנות באורכו, ולהימשך בין כמה שעות לכמה ימים או אפילו יותר. המניפולטור עשוי להשתמש בטיפול בשתיקה כדרך להעניש את הקורבן על מעשה הנתפס בעיניו כעוולה או כדי להפגין את הדומיננטיות שלו במערכת היחסים.
• השפעה רגשית: לטיפול בשתיקה יכולה להיות השפעה רגשית משמעותית על הקורבן, שתגרום לתחושות של בלבול, תסכול, דחייה או נטישה. הקורבן עלול להרגיש חרד, אשם או נואש לפיוס, מה שמוביל אותו לנסות לרצות את המניפולטור כדי להפסיק את השתיקה.
• דינמיקת שליטה וכוח: על ידי מניעת תקשורת, המניפולטור מבקש לממש שליטה על הקורבן ולחזק את כוחו במערכת היחסים. הטיפול בשתיקה יכול להיות דרך עבור המניפולטור לתמרן את התנהגותו או את רגשותיו של הקורבן, ולאלץ אותו להיענות לרצונותיו או להיכנע לסמכותו.
• כוונה מניפולטיבית: הטיפול בשתיקה משמש לעתים קרובות כטקטיקה מניפולטיבית כדי להעניש את הקורבן, לתמרן את רגשותיו, או להשיג מנוף בקונפליקט או מחלוקת. זו יכולה להיות דרך פסיבית-אגרסיבית עבור המניפולטור להפגין את שליטתו על הקורבן.

חשוב להכיר בכך שחומת שתיקה אינו דרך בריאה או בונה לטפל בבעיות במערכת יחסים. תקשורת חיונית לפתרון קונפליקטים, בניית אמון ושמירה על קשרים בריאים עם אחרים. מי שחווה טיפול בשתיקה במערכת היחסים שלו, חשוב שיתקשר את הרגשות שלו ואף יציב למניפולטור גבולות. חיפוש תמיכה מחברים קרובים, בני משפחה או בעל מקצוע עשוי לעזור לנווט את המצב ולטפל בבעיות במערכת היחסים.

התנהגות פסיבית-אגרסיבית

התנהגות פסיבית-אגרסיבית היא דפוס של הבעת שליליות וכעס בצורה עקיפה וסמויה. במקום להתעמת ישירות עם מישהו, אדם פסיבי-אגרסיבי מסתיר את רגשותיו האמיתיים מאחורי פעולות או מילים שנראות לכאורה לא מזיקות.

אנשים עשויים לפנות להתנהגות פסיבית-אגרסיבית מסיבות שונות. זה יכול לנבוע מקושי לבטא רגשות ישירות, מפחד מעימות, או מרצון להימנע מלקיחת אחריות על רגשות שליליים.

התנהגות פסיבית-אגרסיבית עשויה ללבוש את אחת או יותר מהצורות הבאות:

• הסתגרות ושקט: האדם נסוג רגשית, ומעניק למטרת המניפולציה יחס של שתיקה כדי להביע חוסר שביעות רצון מבלי לומר דבר ישירות.
• מחמאות דו-משמעיות: המניפולטור נותן מחמאות שמשולבות בהן עלבונות או ביקורת. דוגמה: "החולצה הזו נראית... מעניינת עליך."
• סרקזם והערות עוקצניות: עוינות מוסווית המועברת באמצעות הערות סרקסטיות או עקיצות לכאורה שובבות. דוגמה: "ברור, מה שתגיד..." (נאמר בטון סרקסטי)
• דחיינות ואי עמידה בלוחות זמנים: עיכוב מכוון של משימות או התחייבויות כדי להביע תסכול או התרסה בצורה לא מתעמתת לכאורה.
• בלבול והעמדת פני בור: העמדת פנים של אי הבנה לגבי משהו שהוסבר בבירור. זו טקטיקה להתחמקות מאחריות. דוגמה: "אה, בטח שכחתי..." (אף שנראה שכלל לא שכח)

זיהוי

התנהגות פסיבית-אגרסיבית לעתים קרובות כרוכה בניתוק בין רמזים מילוליים ולא מילוליים. יש לשים לב לשפת הגוף ולטון הדיבור שסותרים את מה שנאמר.

התמודדות

• תקשורת ישירה: כאשר אתה נתקל בהתנהגות פסיבית-אגרסיבית, נסה לנקוט בגישה רגועה ואסרטיבית. הצהר בבירור על הצרכים והציפיות שלך. דוגמה: "שמתי לב שאתה מתוסכל ממשהו. רוצה לדבר על זה?"
• הצבת גבולות: אל תיקח התנהגות פסיבית-אגרסיבית באופן אישי. אמנם אתה לא יכול לשלוט בפעולות של האדם האחר, אבל אתה בהחלט יכול לשלוט בתגובתך למצב.
• חיפוש תמיכה: אם אתה נתקל באופן תדיר בהתנהגות פסיבית-אגרסיבית, שיחה עם מטפל או יועץ יכולה לעזור לך לפתח מיומנויות תקשורת ומנגנוני התמודדות.

התנהגות פסיבית-אגרסיבית יכולה להיות מתסכלת להתמודדות, אבל הבנת הטקטיקות והאופן שבו כדאי להגיב יכולה לעזור לנווט במצבים האלה בצורה יעילה יותר.

גזלייטינג

גזלייטינג היא צורה של מניפולציה פסיכולוגית בה המניפולטור מבקש לזרוע זרעי ספק באדם או בקבוצה מסוימים, ולגרום להם להטיל ספק בזיכרון, בתפיסה או בשפיות שלהם. המונח "גזלייטינג" מקורו בסרט "Gas Light" ("אורות הגז"), בו בעל מערער את יציבותה הנפשית של אשתו בכך שהוא מעמעם את אורות הגז בביתם ואז מכחיש שהם מהבהבים כשהיא שמה לב לכך.

לרוב, גזלייטינג כולל מגוון טקטיקות, ביניהן:

• הכחשה וסתירה: מבצע הגזלייטינג מכחיש שאירועים מסוימים התרחשו או סותר את זיכרונות הקורבן מאירועים. לדוגמה, הוא עשוי לומר, "זה אף פעם לא קרה," או "זה בראש שלך, וזה רק נדמה לך"
• הקטנה והמעטה בערך: מבצע הגזלייטינג עשוי להמעיט בערכם של רגשות הקורבן או חוויותיו, ולגרום לו להרגיש לא חשוב או חסר משמעות. הוא עשוי לומר דברים כמו, "את מגזימה," או "זה לא עניין גדול"
• סילוף ועיוות: מבצעי גזלייטינג עשויים לסלף את האמת או לתמרן מידע כדי לבלבל או להונות את הקורבן. הם עשויים לשנות את הנושא או לספק מידע כוזב כדי לגרום לקורבן להטיל ספק בתפיסות שלו.
• השלכה והאשמה: מבצעי גזלייטינג לעתים קרובות משליכים את הפגמים או ההתנהגויות שלהם על הקורבן, ואז מאשימים אותו בבעיות במערכת היחסים. לדוגמה, הם עשויים לומר, "את זו שתמיד גורמת לבעיות", או "את פשוט רגישה מדי".
• הסתרת מידע: מבצעי גזלייטינג עשויים להסתיר מידע או לשמור סודות מהקורבן במטרה לשמור על שליטה בסיטואציה. זה יכול להוביל את הקורבן להרגיש שהוא משתגע או שהוא לא יכול לסמוך על שיפוטו העצמי.

אם אדם חושב שעושים לו "גזלייטינג" אז חיפוש תמיכה מחברים קרובים או מבני משפחה יכול לסייע במתן פרספקטיבה והדרכה בניווט המצב. לעיתים עזרה מקצועית עשויה להועיל.

התקרבנות

התקרבנות היא מניפולציה בה אדם מציג את עצמו באופן עקבי כמי שנעשה לו עוול, חסר אונים או כמי שלא זוכה ליחס הוגן, למרות שיש לו חלק משמעותי במצב. המטרה היא לזכות באהדה, להימנע מאחריות, או לתמרן אחרים לספק תמיכה או ויתורים.

התקרבנות יכולה לנבוע ממקורות שונים, ובכללם: חוסר אונים נלמד, הפרעות אישיות או רצון לשמור על שליטה מבלי להפגין דומיננטיות ישירה.

טקטיקות ודוגמאות

• הפרזה של חוסר מזל: המניפולטור מנפח חוויות שליליות, מציג מכשולים כאסונות, ומתאר את עצמו כקורבן מתמיד של הנסיבות. דוגמה: "שום דבר לא הולך לי בחיים!" או "כולם אומרים לי שאני מסכנה"
• זיכרון סלקטיבי: הם מתמקדים בפעמים שבהם נעשה להם עוול תוך מזעור או השמטה מוחלטת של התפקיד שלהם במצב. דוגמה: "אתה תמיד מתחיל בריבים, ולי רק נשאר להגיב!"
• ניסיון לעורר רחמים: המניפולטור משתמש בשפה מרחמת על עצמו, ומדגיש את חוסר האונים שלו כדי לעורר אהדה ואשמה. דוגמה: "כולם תמיד רעים אליי, ואני לא יודעת למה."
• האשמת אחרים: כל תוצאה שלילית מיוחסת לגורמים חיצוניים או לפעולות של אחרים, מה שמשחרר אותם מאחריות. דוגמה: "זה באשמתך שנכשלתי במבחן! כי הפרעת לי ללמוד."

זיהוי וטיפול

• התמקדות בדפוסי התנהגות: האם הטענות בדבר התקרבנות חוזרים ונשנים אצל האדם, במיוחד כאשר נראה שהאדם מושך אליו כל הזמן צרות או קונפליקטים.
• הערכת ההודאה באחריות: צריך לשים לב אם האדם רק לעיתים רחוקות מכיר בחלקו בבעיות שניטחות עליו.
• הצבת גבולות: אם מישהו מנסה להתקרבן על חשבונך אז תשים לב לא לנסות להיות האביר שמציל את המניפולטור או המרחם התמידי. אפשר להביע אמפתיה אבל גם כדאי להדגיש את חלקו של "הקורבן" במצב. דוגמה: "אני מבין שאתה מתוסכל, אבל אני לא חושב שזה מועיל להטיל את כל האשמה על..."
• חיפוש תמיכה: אם אדם נשאב שוב ושוב לדינמיקה של משחקי קורבן עם מישהו, שיחה עם מטפל או יועץ יכולה לספק אסטרטגיות כדי להתנתק ולהגן על רווחתו הרגשית.

הפצצה באהבה "לאב-בומבינג"

לאב-בומבינג היא מניפולציה המשמשת לעתים קרובות בהקשר של מערכות יחסים רומנטיות או גיוס לכתות. היא מתבטאת בהצפת אדם ברגשות חיבה מוגזמים, בתשומת לב רבה, בשבחים ובחנופה, במטרה לרכוש את אמונו, נאמנותו או לשלוט בו.

המונח "לאב-בומבינג" (הפצצת אהבה) נגזר מהרעיון של הפצצת מישהו באהבה וחיבה, כפי שמטילים פצצה. 

המניפולציה הזו יכולה לקבל צורות שונות, כולל:

• תקשורת מוגזמת: מבצע ה-"לאב-בומבינג" עשוי לשלוח הודעות טקסט ללא הפסקה, להתקשר או לשלוח אימיילים לקורבן, תוך הבעת חיבה והערצה.
• מתן מתנות: מבצע המניפולציה עשוי להציף את הקורבן במתנות, פרחים או סממני חיבה אחרים כדי לגרום לו להרגיש מיוחד ומוערך.
• חנופה: מבצעי "לאב-בומבינג" לעיתים קרובות משתמשים בחנופה מופרזת ושבחים כדי להרים את האגו של הקורבן ולגרום לו להרגיש מוערך ונערץ.
• זיוף עתיד משותף: הם עשויים לתת הבטחות גרנדיוזיות לגבי העתיד, כמו נישואים או הקמת משפחה, כדי ליצור תחושה של אינטימיות ומחויבות.
• תשומת לב מוחצת: מבצעי לאב-בומבינג עשויים להקדיש את כל זמנם ותשומת ליבם לקורבן, ולגרום לו להרגיש שהוא מרכז עולמם.
  
  

המטרה של "לאב-בומבינג" היא לגרום לקורבן להגיב באותה רמה של חיבה ותשומת לב, וכך ליצור קשר רגשי חזק ותלות. ברגע שהקורבן מעורב רגשית, מבצע ה-"לאב-בומבינג" עשוי בהדרגה להתחיל להפעיל שליטה, לתמרן את התנהגותו של הקורבן, או אפילו להפוך לפוגעני.

יכול להיות קשה לזהות "לאב-בומבינג", במיוחד בשלבים המוקדמים של מערכת יחסים רומנטית, כאשר תשומת הלב והחיבה המוגזמים עשויים להיות ביטוי של התאהבות. עם זאת, חשוב להישאר זהירים ומודעים לכל סימן של מניפולציה או שליטה. אם אתה מרגיש מוצף או לא בנוח עם התנהגותו של מישהו, חיוני לבטוח באינסטינקטים שלך ולהציב גבולות כדי להגן על עצמך. בנוסף, חיפוש תמיכה מחברים קרובים או מבני משפחה יכול לסייע במתן פרספקטיבה והדרכה בניווט המצב.

בידוד

בידוד הוא מניפולציה שבה המניפולטור מנתק או מגביל במכוון את קשריו של הקורבן עם אחרים, וכך זוכה בשליטה רבה יותר עליו. על ידי בידוד הקורבן מחברים, בני משפחה או רשתות תמיכה, המניפולטור יכול להחליש את תחושת הזהות, העצמאות והערך העצמי של הקורבן, ולהפוך אותו לתלוי יותר במניפולטור לצורך אישור, חברות והכוונה.

כך עשוי לפעול בידוד כטקטיקה מניפולטיבית:

• הגבלת אינטראקציות חברתיות: המניפולטור עשוי להניא או למנוע מהקורבן לבלות זמן עם חברים, בני משפחה או אנשים תומכים אחרים. הוא עלול לבקר את יחסיו של הקורבן או להאשים את הקרובים אליו בכוונות שווא - מה שמוביל את הקורבן להתרחק מאינטראקציות חברתיות.
• יצירת תלותיות: על ידי בידוד הקורבן ממקורות חיצוניים של תמיכה ואישור, המניפולטור יכול לטפח בקורבן תחושה של תלות בו עצמו. הקורבן עלול להפוך תלוי יותר ויותר במניפולטור לצורך חברות, תמיכה רגשית וקבלת החלטות, מה שמקל על המניפולטור לשלוט בהתנהגותו ולהפעיל את רגשותיו.
• ערעור הביטחון העצמי: בידוד יכול גם לשמש כדי לערער את הביטחון העצמי וההערכה העצמית של הקורבן. ללא תמיכה ואישור מאחרים, הקורבן עלול להתחיל לפקפק בעצמו וביכולותיו, מה שהופך אותו לרגיש יותר להשפעת המניפולטור ופחות סביר שיאכוף את צרכיו או יקבע לעצמו גבולות.
• יצירת תחושת חוסר אונים: על ידי בידוד הקורבן ממקורות חיצוניים של אישור ותמיכה, המניפולטור יכול ליצור בו תחושה של חוסר אונים וחוסר ישע. הקורבן עלול להרגיש שאין לו לאן לפנות או איפה לחפש עזרה, מה שמחזק עוד יותר את תלותו במניפולטור.

לסיכום, בידוד כטקטיקה מניפולטיבית מכוון להשתלט על הקורבן על ידי החלשת קשריו עם אחרים ועידוד תחושת תלות וחוסר אונים. חשוב שאדם שחושד שמנסים לבודד אותם יפנו לחברים קרובים, בני משפחה או אנשי מקצוע כדי לקבל תמיכה לצורך הצבת גבולות באופן אסרטיבי. בנייה ותחזוקה של קשרים חברתיים חזקים ורשתות תמיכה יכולים גם הם לסייע בהפחתת סיכוייו של אדם ליפול קורבן למניפולציה.

סחיטה רגשית

סחיטה רגשית היא סוג של התעללות, במסגרתה מתמרנים אדם באמצעות שימוש בפחד, חובה או אשמה כדי לשלוט בהתנהגותו או להשיג את רצון התוקף. טקטיקה זו מנצלת את הרצון של הקורבן הפוטנציאלי לאהבה, אישור, או הימנעות מעימותים.

שיטה זו יכולה להיות מנוצלת על ידי כל אדם, אבל היא נפוצה במערכות יחסים קרובות כמו זוגיות רומנטית, דינמיקות הורה-ילד או חברות קרובה. הסחיטה הרגשית יכולה לנבוע מחוסר במיומנויות תקשורת בריאות, רצון לשליטה או חוסר יכולת לנהל רגשות בצורה בונה.

סחיטה רגשית עשויה ללבוש את הצורות הבאות:

• איומים בהפחתת חיבה: הסחטן הרגשי רומז או מצהיר במפורש שהוא ימנע אהבה, תשומת לב או תמיכה אם הדרישות שלו לא ייענו. למשל, "אם אתה לא תעשה את זה בשבילי, אז זה נגמר בינינו."
• לעורר רגשות אשם: הסחטן גורם לקורבן להרגיש אחראי לאושר או לרווחה הרגשית שלו, וממנף את האשמה כדי להשיג את מבוקשו. למשל, "ומה איתי? אתה אף פעם לא חושב איך המעשים שלך גורמים לי להרגיש!"
• התקרבנות: הסחטן מציג את עצמו כצד הנפגע, זוכה לאהדה ומסיט את האשמה מהתנהגותו שלו. למשל, "אתה תמיד כל כך חסר התחשבות. הנה אני לחוץ, ואתה לא יכול לעשות אפילו את הדבר הקטן הזה בשבילי."
• מלכודות מחויבות: תזכורת לקורבן על טובות עבר או הקרבות, כדי ליצור תחושת חוב וללחוץ אותו להסכים. למשל, "אחרי כל מה שעשיתי בשבילך, לא ייתכן שתגיד 'לא' לבקשה הזאת!"

זיהוי והתמודדות:

• זיהוי איומים סמויים: יש לשים לב לאיומים מוסווים או ניסיונות מניפולטיביים לשלוט ברגשות ובהתנהגות באמצעות בושה, אשמה ופחד.
• להקשיב לתחושת הבטן: אם בקשות של מישהו גורמות באופן עקבי לתחושת מחויבות, חרדה או לחץ, זהו דגל אדום.
• הצבת גבולות: יש לשמור על הזכות לומר "לא" ועל רווחה נפשית. למשל, "אני מבין שאתה כועס, אבל אני לא מרגיש בנוח כשלוחצים עליי ככה."
• חיפוש תמיכה: יש לדבר עם חבר קרוב או עם מטפל על המצב. בניית מערכת תמיכה יכולה להעניק לקורבן הפוטנציאלי את הכוח להתנגד למניפולציה.

אם הינך חווה סחיטה רגשית אז דע שאינך חייב להיכנע לה. חשוב לתת עדיפות לרווחה הרגשית שלך ולהציב גבולות בריאים במערכות היחסים.

השלכה

השלכה כוללת מצבים בהם הפוגע מאשים את הקורבן הפוטנציאלי בתכונותיו השליליות של הפוגע עצמו, בהתנהגויות שליליות או ברגשות שליליים. זוהי דרך להסיט אשמה, להימנע מאחריות למעשים של הפוגע עצמו ועל הדרך לערער את הביטחון העצמי של הקורבן הפוטנציאלי.

השלכה, לעתים קרובות, נובעת מחוסר נכונות להכיר או להתעמת עם חסרונות התוקף. זוהי גם יכולה להיות טקטיקה מניפולטיבית מודעת, או מנגנון הגנה לא מודע להגנה על אגו שביר.

השלכה יכולה ללבוש צורות שונות, ובהם:

• האשמה בתכונות השליליות של הפוגע: המניפולטור מתעקש שיש לקורבן הפוטנציאלי את אותם הפגמים שיש לו עצמו. למשל, אדם שנוהג לבגוד יכול להאשים את בן זוגו בבגידה ללא ראיות.
• הצבת מראה: הפוגע טוען שהמותקף מרגיש כמותו, לעתים קרובות כעס או שליליות, מבלי להכיר בתפקידו בהעלאת הרגשות הללו. דוגמה: "את זו שהתחלת!" לאחר שהוא גורם לוויכוח.
• ייחוס המניעים שלהם לאחר: המניפולטור מתעקש שהמעשים של המותקף מונעים על ידי כוונות רעות שמשקפות למעשה את הכוונות שלו עצמו. דוגמה: "אתה פשוט מנסה לשלוט בי!" (כאשר מנסים להציב לו גבולות).

זיהוי וחיפוש עזרה

השלכה היא ערמומית במיוחד מכיוון שהיא עלולה לפגוע בביטחון העצמי של המותקף ולגרום לו להטיל ספק בעצמו. אבל מה שאפשר לעשות הוא, לדוגמה:

• להטיל ספק בהאשמות: האם הביקורת שהמניפולטור מפנה אינה אופיינית למטרת ההתקפה? האם נראה שהמניפולטור נוהג כך בעצמו?
• אסור להפנים: צריך לזכור, שההשלכות שלהם הן יותר השתקפות של דברים שהם רואים מהרהורי ליבם מאשר תכונות של מטרת ההתקפה.
• יש לסרב להיות מעורב: אל לקורבן הפוטנציאלי לבזבז אנרגיה בוויכוחים או בניסיון להגן על עצמו מפני האשמות חסרות בסיס. למשל, "פה גמרנו לדבר. אני לא מתכוון לעסוק בהאשמות האלה."

תמיכה: אם השלכה כרונית משפיעה על ההערכה העצמית של המותקף, שיחה עם חבר מהימן או מטפל יכולה לעזור בשמירה על נקודת מבט מרוחקת ומציאותית אשר מאפשרת ניתוק מהמניפולציה.

משחק על חוסר ביטחון

משחק על חוסר ביטחון הוא מניפולציה שבה הפוגע שואף לנצל את הפגיעות והספקות של הקורבן הפוטנציאלי כדי להשיג שליטה או השפעה. על ידי זיהוי והתמקדות בחוסר הביטחון של מטרת ההתקפה, המניפולטור מנסה לערער את ביטחונו העצמי, לתמרן את רגשותיו ולהכריח אותו לציית. טקטיקה זו מנסה לנצל את הפחדים, הספקות ואי הוודאות של האדם המותקף, במטרה לשלוט בו.

משחק על חוסר ביטחון עשוי ללבוש את הצורות הבאות:

• הדגשת חולשות: המניפולטור עשוי להצביע בעקביות על הפגמים או החולשות לכאורה של הקורבן הפוטנציאלי כדי לגרום לו להרגיש בלתי שייך או לא ראוי. למשל, "הקול שלך מרגיז אותי. אתה נשמע בדיוק כמו המורה שלי מכיתה ג"
• שימוש באשמה: התוקף מנסה לעורר רגשות אשמה או בושה אצל נשוא ההתקפה על ידי ייחוס אשמה או אחריות למעשיו או לרגשותיו של המניפולטור. למשל, "אם לא היית מתערבת כל הזמן הייתי נשאר איתה…"
• יצירת תלות: על ידי ניצול חוסר הביטחון של הקורבן, המניפולטור עשוי לטפח תחושת תלות, ולגרום לקורבן להסתמך עליו לצורך אימות או תמיכה. למשל, "הבנו את הקושי שלך בהבנת הנקרא. בפעם הבאה שאתה לא מבין משהו תפנה אלי בבקשה…"

זיהוי וחיפוש עזרה

• דע את עצמך: אדם צריך להכיר את נקודות חוסר הביטחון שלו, מה שיכול לעזור לו לזהות מתי עושים עליו מניפולציות.
• חיפוש תמיכה: צריך לסמוך על חברים או בני משפחה מהימנים שיכולים לספק פרספקטיבה ותמיכה.
• הגדרת גבולות: יש לקבוע גבולות ברורים למניפולטור כדי שאדם יוכל להגן על עצמו מפני ניצול נוסף של העדר הביטחון שהוא חש.
• בניית ביטחון עצמי: יש לעבוד על בניית ההערכה והביטחון העצמי כדי להפחית את הרגישות למניפולציות.

גוסטינג Ghosting

גוסטינג היא מניפולציה שבה אדם אחד מפסיק בפתאומיות תקשורת וקוטע קשר עם אדם אחר ללא הסבר או אזהרה. הטקטיקה הזו משמשת לעתים קרובות במערכות יחסים בין-אישיות, במיוחד בהקשר של היכרויות או חברויות, אך היא יכולה להתרחש גם במסגרות מקצועיות או חברתיות. גוסטינג עלול לגרום לקורבן הפוטנציאלי להרגיש מבולבל, פגוע ודחוי, מכיוון שהוא נשאר תוהה מה עשה לא בסדר או מדוע האדם השני נעלם לפתע.

כך עשוי לפעול גוסטינג:

• היעלמות פתאומית: האדם שמבצע את הגוסטינג מפסיק להגיב בפתאומיות להודעות, שיחות או לכל צורת תקשורת עם מי שהוא עושה לו את הגוסטינג. הוא עלול להתעלם מניסיונותיו של האחר להגיע אליו, מבלי לספק הסבר להיעלמות הפתאומית שלו.
• חוסר סגירת מעגל:גוסטינג מונע מהקורבן סגירת מעגל, מכיוון שהוא נשאר עם שאלות ללא מענה לגבי הסיבה בגללה האדם השני הפסיק את התקשורת. חוסר סגירת המעגל הזה יכול להוביל לתחושות של בלבול, תסכול ודחייה עבור הקורבן.
• דינמיקת כוח:גוסטינג יכול להיות דרך עבור מי שיוזם אותו להפגין כוח ושליטה על הקורבן. על ידי ניתוק הקשר ללא הסבר, הוא גורם לקורבן להרגיש חסר אונים ואובד עצות לגבי איך לפתור את המצב.
• הימנעות מקונפליקט:גוסטינג משמש לעתים קרובות כדרך להימנע מעימות או משיחות קשות. במקום לתקשר את הרגשות או החששות שלו בגלוי ובכנות, האדם שמבצע את הגוסטינג בוחר פשוט להיעלם, מתוך תקווה להימנע מכל קונפליקט או אי נוחות פוטנציאליים.
• כוונה מניפולטיבית: במקרים מסוימים, גוסטינג משמש כמניפולציה מכוונת כדי להעניש את הקורבן או לתמרן אותו. האדם שמבצע את הגוסטינג עשוי להשתמש בזה כדרך לתמרן את רגשותיו או התנהגותו של הקורבן, ולהשאיר אותו מבולבל ופגיע.
  
  

חשוב להכיר בכך שגוסטינג אינו דרך בריאה או מכבדת לסיים מערכת יחסים או תקשורת עם מישהו. תקשורת פתוחה וכנה חיונית לשמירה על מערכות יחסים בריאות ולפתרון קונפליקטים בצורה בונה. אם עשו לך גוסטינג, חשוב לתעדף את הרווחה הרגשית שלך ולחפש תמיכה מחברים, בני משפחה או מטפל במידת הצורך. אם אתה שוקל לעשות גוסטינג למישהו אחר, קח בחשבון את ההשפעה שיכולה להיות לזה על האדם האחר ונסה במקום זאת לתקשר את הרגשות או החששות שלך בפתיחות ובכבוד.

הסטת אשמה

הסטת אשמה כוללת הטלת אחריות למעשים או טעויות של אדם אחד על אדם אחר. זוהי דרך להימנע מאחריות, להגן על האגו, ולעתים קרובות לתמרן את הקורבן להרגיש אשם או מבויש.

הסטת אשמה יכולה לנבוע מחוסר ביטחון, צורך בשליטה או נטיות נרקיסיסטיות. זוהי גם יכולה להיות התנהגות נלמדת מהילדות או טקטיקה שבה משתמשים אנשים שמתקשים לקחת אחריות על מעשיהם.

הסטת אשמה יכולה ללבוש צורות שונות:

• הכחשה: סירוב להכיר בעשיית עוול, גם כאשר קיימות ראיות. למשל, "לא עשיתי את זה!" או "זה אף פעם לא קרה."
• האשמה נגדית: הפיכת היוצרות והאשמת הקורבן שהוא זה שאשם. למשל, "זה אשמתך שהתעצבנתי!"
• המעטה בערך (מינימליזציה): הפחתת החשיבות של מעשי אדם תוך הגזמה בעוולות אותם מייחסים לו. למשל, "זה לא היה עניין גדול, אבל אתה תמיד הופך הכל לבעיה."
• הצדקה: מתן תירוצים כדי להגן על התנהגות התוקפן. למשל, "לא הייתי משקר אם לא היית דוחף אותי לפינה."

התמודדות עם הסטת אשמה:

• התמקדות בדפוסים: יש לשים לב לדפוס עקבי של הימנעות מאחריות והטלת אשמה על אחרים.
• לא להפנים: צריך לזכור, הסטת אשמה של אדם אחר משקפת את הבעיות שלו, לא את הבעיות של האדם שאליו הוא מנסה להסיט את האש.
• הצבת גבולות: האדם עליו מפעילים את המניפולציה יכול להסביר בצורה רגועה מדוע הסטת האשמה לא מקובלת עליו. למשל, "אני מבין שאתה כועס, אבל אני לא מתכוון לקחת אחריות על משהו שלא עשיתי."

חיפוש תמיכה: התמודדות עם הטלת אשמה כרונית יכולה להיות מתישה רגשית. אם מישהו נוהג בך כך באופן קבוע נסה לשתף בנושא חברים מהימנים, בני משפחה או מטפל מקצועי שיקנה תמיכה ואסטרטגיות התמודדות.

לשחק את הקדוש המעונה

לשחק את הקדוש המעונה היא מניפולציה שבה אדם מציג את עצמו באופן עקבי כ"סובל בשקט", כ"אדם טוב" המקריב מעצמו בעודו מציג באופן מרומז את הסובבים אותו ככפויי טובה או כמי שלא ראויים. המטרה היא לעורר אהדה, אשמה או תחושת חוב בקרב הקורבן.

התנהגות זו יכולה לנבוע ממניעים שונים, כולל צורך בתשומת לב ואישור, רצון להימנע מאחריות, או חוסר יכולת להציב גבולות בריאים במערכות יחסים.

טקטיקות ודוגמאות

• הפרזה בהקרבות: המניפולטור מדגיש כמה הוא מוותר או סובל למען אחרים, לעתים קרובות תוך הגזמה בקושי של משימות או מצבים. דוגמה: "אני עושה הכל בשביל כולם כאן, ואף אחד אפילו לא מעריך."
• תלונות מרומזות: הערות מעורפלות או פסיביות-אגרסיביות על יחס לא הוגן או חוסר הערכה. דוגמה: "בסדר, אני רגיל לעשות הכל בעצמי."
• אנחות ושפת גוף: שימוש ברמזים לא מילוליים כמו אנחות מוגזמות, כתפיים שמוטות או הבעת פנים אבלָה כדי להעביר תחושה של סבל מתוך השלמה.
• סירוב לעזרה או הקטנתה: הקדוש המעונה עלול להתנגד להצעות עזרה או להמעיט בחשיבות העזרה שהוא מקבל, ובכך לחזק את הנרטיב של "אני עושה הכל בעצמי".

זיהוי וחיפוש עזרה

• התמקדות בהשפעה: שימו לב איך ההתנהגות של הקדוש המעונה גורמת לאחרים להרגיש. האם אתם מרגישים לעתים קרובות אשמים, חייבים, או כאילו אתם צריכים כל הזמן להרגיע אותם?
• הטלת ספק בנרטיב: אמנם חלק מההקרבות הן אמיתיות, שאלו את עצמכם: האם התיאור של האירועים על ידי הקדוש המעונה הוא מציאותי? האם הם מחפשים באופן פעיל מצבים קשים כדי לחזק את תדמית ה"גיבור" שלהם?
• הצבת גבולות: אל תרגישו מחויבים לשבח או להציל את הקדוש המעונה כל הזמן. הכירו במאמצים שלהם מבלי לתת לגיטימציה לנרטיב שלהם. דוגמה: "אני מעריך שעשית את זה; אבל בינינו, לא היית צריך לעשות את זה לבד."
• חיפוש תמיכה: אם הקומפלקס של הקדוש המעונה משפיע לרעה על מערכת היחסים שלכם, יכול להיות מועיל לדון במצב עם מטפל או יועץ.

מוסר כפול

מוסר כפול כרוך בשימוש בטיעונים מוסריים או העמדת פני צדיק כדי לתמרן אחרים, לבייש אותם לכניעה או להצדיק את הפעולות המזיקות של האדם עצמו. שלא כמו אמונות מוסריות אמיתיות, טקטיקה זו משתמשת במוסר באופן סלקטיבי כדי לשלוט באחרים במקום לשקף ערכים עמוקים.

מוסר מזויף נובע לרוב מרצון לשליטה או מחוסר יכולת להתווכח על עמדתו ממקום אמיתי של היגיון או אמפתיה. זה יכול לנבוע מצביעות, שבה המניפולטור מיישם סטנדרטים שהם לא חיים לפיהם באופן אישי.

לדוגמה

• הטלת אשמה: שימוש בטיעונים מוסריים כדי לעורר רגשות של בושה או אשמה במטרה לאלץ את היעד להיענות לרצונות התוקף. למשל, "בת טובה לעולם לא תבייש את אמא שלה בצורה כזו"
• ניצול ערכים: פנייה אל הערכים והאמונות של מטרת ההתקפה עצמו כדי לגרום לו לפקפק במעשיו או בהחלטותיו. למשל, "חשבתי שאתה מאמין בנאמנות משפחתית. איך יכולת לעשות את זה לאחיך, בשר מבשרך?"
• יישום סלקטיבי של כללי המוסר: המניפולטור דורש מאחרים סטנדרט קפדני של התנהגות מוסרית שהוא לא מיישם על עצמו, ומצדיק את התנהגותו תוך גינוי אחרים. למשל, "עשית מעשה רמאות, גם אם ראית אותי עושה את אותו דבר זה לא אומר שמותר גם לך"
• שימוש בדת: עיוות או מצג שווא של טקסטים או אמונות דתיים כדי לשלוט באחרים או להצדיק עמדה בלתי מוסרית בעליל.

איך לטפל במניפולטור המפעיל מוסר כפול

• בדקו את הטענה: האם הם מיישמים סטנדרטים מוסריים באופן עקבי? האם מעשיהם מתיישבים עם דבריהם?
• התמקדו בכוונה: שקול את דפוס ההתנהגות הכולל של המניפולטור. האם זו עמדה מוסרית אמיתית מצידם, או טקטיקה המשמשת באופן סלקטיבי לשליטה?
• שמור על היושרה שלך: אל תיתן לתחושת המוסר המעוותת של מישהו אחר להשפיע על הערכים או הבחירות שלך.
• חפש תמיכה: אם מישהו גורם לך להרגיש רע באופן עקבי באמצעות מניפולציה מוסרית, שיחה עם חבר מהימן, בן משפחה או מטפל יכול לעזור לך לקבל פרספקטיבה ולפתח אסטרטגיות לשמירה על הגבולות שלך.

אינפנטיליזציה (התייחסות כאל ילד)

אינפנטיליזציה היא סוג של מניפולציה שבה אדם מתייחס למבוגר כמו ילד. מטרת המניפולציה היא לשמור על עמדת כוח.

אינפנטיליזציה יכולה לנבוע מרצון לדומיננטיות בתוך מערכת יחסים, חוסר ביטחון של המניפולטור או ניסיון מוטעה לטפח מישהו. זה מזיק במיוחד בשותפויות רומנטיות, באינטראקציות בין הורים לילדים או במקומות עבודה בהם יש היררכיות של כוח.

טקטיקות ודוגמאות

• הגנת יתר וניהול מיקרו: המניפולטור מכתיב החלטות ומגביל את עצמאותו של המותקף כי הוא "יודע יותר טוב" או כי המותקף "אינו מסוגל להתמודד עם דברים בעצמו". למשל, "אל תדאג בקשר לזה, אני אדאג לזה בשבילך."
• שפה מתנשאת: דיבור אל המטרה בטון דיבור פטרוני, שימוש בכינויים או פישוט הסברים שלא לצורך. למשל, "תן לי להסביר את זה בצורה שאפילו אתה תבין"
• מניעת מידע: שמירה מכוונת על היעד מחוץ למעגל החלטות או מידע כדי לשמור על תחושת שליטה.
• ביטול הישגים: ערעור הישגי המותקף או הקטנת ההישגים שלו, במטרה לפגוע בביטחון העצמי. למשל, "זה לא היה כל כך קשה, כל אחד יכול היה לעשות את זה".

זיהוי וחיפוש עזרה

אינפנטיליזציה יכולה להרוס את הביטחון העצמי של המותקף ולשחוק את תחושת הערך העצמי שלו לאורך זמן.

כדי לזהות:

• אדם צריך לסמוך על תחושות הבטן שלו: אם אדם מרגיש באופן עקבי שאינטראקציה עם אדם מסוים גורמת לירידה בערך העצמי שלו, עליו לשים לב האם האדם האחר נוהג באופן פוגעני במכוון.

טיפול ומניעה:

• הצבת גבולות: אדם שמרגיש שעושים לו אינפנטיליזציה צריך לדבר, עד כמה שניתן עם הפוגע, ולדרוש ממנו יחס של כבוד כאדם בוגר ואחראי. למשל, "אני מעריך את הדאגה שלך, אבל אני מסוגל לטפל בזה בעצמי."
• חיפוש תמיכה: אם האינפנטיליזציה חמורה, שיחה עם מטפל או יועץ יכולה לעזור בהחזרת תחושת הערך העצמי ופיתוח אסטרטגיות לטיפול בהתנהגות המזיקה ולהצבת גבולות מתאימים.
• אם אין ברירה, לעיתים מוטב להתרחק מהדינמיקה האינפנטילית.

יצירת תחושת מחויבות

מניפולטורים יוצרים לעתים קרובות תחושת מחויבות על ידי כך שהם מזכירים לקורבן הפוטנציאלי טובות הנאה או מדגישים חוב על מנת לשלוט בהתנהגות או לחלץ ויתורים.

מניפולציה זו מסתמכת על הציפיות החברתיות שלנו להדדיות וסלידה טבעית מלחוש חייב למישהו. מניפולטורים עלולים לנצל זאת על ידי כך שה"עזרה" שלהם תיראה גדולה ממה שהיא בפועל במטרה ליצור דינמיקה של הדדיות שתחייב את הקורבן הפוטנציאלי לגמול למניפולטור.

טקטיקות ודוגמאות

• שמירת ניקוד: מזכירים למטרה את כל מה שהם עשו למענה. למשל, "אחרי כל מה שעשיתי בשבילך, אתה אפילו לא תעשה את הדבר הפשוט הזה?"
• ניצול נורמות חברתיות: הפעלת רעיונות כמו חובה משפחתית, נאמנות או הדדיות כדי לגרום למטרה להרגיש שהוא צריך להיענות לבקשה. למשל, "חבר טוב יעזור לי ב… בלי שאצטרך אפילו לבקש. איפה גידלו אותך?".
• נדיבות מוגזמת: הענקת מתנות או הצעת עזרה עם הציפייה הבסיסית לתשואה משמעותית בעתיד.
• הקרבה מוגזמת: הדגשת כמה הם ויתרו או סבלו לטובת המותקף, גם אם ההקרבה הייתה מינימלית. למשל, "פספסתי פגישה חשובה כדי לעזור לך, ועכשיו אתה לא יכול להחזיר טובה?"

זיהוי וטיפול

• האם אדם מרגיש תחושת מחויבות או אשמה מציקה סביב מישהו, ללא פרופורציה למידת העזרה האמיתית שהוא סיפק?
• הצבת גבולות: אדם צריך לדעת שהוא לא חייב להחזיר טובות שלא היו רצויות. זה בסדר להגיד "לא" או להודות למישהו מבלי להרגיש מחויב לעשות משהו בתמורה.

חיפוש תמיכה: אם מישהו גורם באופן עקבי לתחושת מחויבות ומלחיץ לבצע פעולות בלתי רצויות, שיחה עם חבר או מטפל מהימן יכולים לעזור במסגור מחדש של המצב לצורך הצבת גבולות בריאים יותר.

חנופה מוגזמת ורצון לרצות

חנופה מוגזמת כוללת הצפת מישהו בשבחים או מחמאות מוגזמים, לעתים קרובות תוך התעלמות מהאמת, כדי להשיג רווחים אישיים ואולי גם לגרום לפיתוח תלות.

רצון תמידי לרצות אחרים (פיפל פליזינג) מתבטא בהעדפה מתמדת של צרכים ורצונות של הזולת על חשבון צרכיו של האדם עצמו כדי לקבל אישור או להימנע מעימות.

טקטיקות אלה נובעות לעיתים קרובות מחוסר ביטחון, רצון לשליטה או דפוס התנהגות נרכש שמטרתו להשיג קבלה חברתית. בעוד שמחמאות ברמה סבירה ועזרה לאחרים יכולות להיות בריאות, צורות מוגזמות שלהן הופכות למניפולטיביות כאשר משתמשים בהן כדי לנצל פגיעויות או ליצור תחושת חוב.

חנופה מוגזמת עשויה ללבוש צורות שונות, ובכלל כך:

• שבחים מוגזמים: מחמאות מוגזמות, לעתים קרובות מתמקדות באיכויות שטחיות או בפעולות שאינן מצדיקות תגובות נלהבות. למשל, "אתה האדם הכי חכם שאני מכירה!" או "זה הדבר הכי מדהים שמישהו עשה אי פעם!"
• הפצצת אהבה (במערכות יחסים רומנטיות): הרעפת הערצה וחיבה על בן זוג חדש כדי לבנות במהירות תחושות אמון ותלות.
• זיוף עניין: העמדת עניין עמוק בתחביבים או בתשוקות של המטרה כדי ליצור תחושת חיבור כוזבת.

רצון לריצוי עשוי להתבטא גם באמצעות:

• הקרבת עצמי: מבצע המניפולציה יעמיד פנים כמי שזנח את צרכיו האישיים כדי לתת עדיפות לאושרו של קורבן התקיפה הפוטנציאלי.
• הימנעות מחוסר הסכמה: המניפולטור יעשה דברים שהוא לא מסכים איתם או שיסווה את הרגשות האמיתיים שלו במטרה למנוע אימות.
• חיפוש אישור: שימת דגש מוגזם על דעת הזולת.

זיהוי וטיפול:

• האם ההתנהגות אמיתית: האם החנופה מרגישה אמיתית, או שנראה שהיא נועדה לקבל משהו?
• כדאי לשים לב לדינמיקה: אם הניסיון של מישהו לרצות ולהתחנף מתחילה להרגיש לא בנוח או מובילה לניצול אז כדאי לבחון את המניעים שלו. אולי היא לא כזו נחמדה אלא יש מניע נסתר בהתנהגותה.
• הצבת גבולות בריאים: זה בסדר להגיד "לא" ולתעדף את הצרכים האישיים. אין להרגיש מחויבים לתת תמורה רק בגלל שמישהו נחמד או מחמיא.

חיפוש תמיכה: אם אדם מרגיש שהוא נאבק עם אנשים חביבים מדי או מוצא עצמו נמשך לחנופה מוגזמת, ייתכן ששיחה עם מטפל תוכל לעזור בהבנת המניעים הבסיסיים וכיצד לפתח מערכות יחסים בריאות יותר.

ביטול

מניפולציה של ביטול כרוכה בצמצום או הכחשה של מחשבות, רגשות, חוויות או תחושת העצמי הכללית של מישהו. זו דרך לשלוט באדם על ידי ערעור המציאות שלו, תחושת הערך העצמי והביטחון שלו בשיפוטו העצמי.

ביטול יכול לנבוע מרצון לדומיננטיות, חוסר אמפתיה או קושי לקחת אחריות על מעשים. זו מניפולציה ערמומית במיוחד העלולה לגרום למטרה לפקפק בשפיות שלה או בשיקול הדעת.

ביטול יכול ללבוש צורות שונות, ובכלל כך:

• הכחשה או ביטול רגשות: צמצום או דחייה מוחלטת של החוויה הרגשית של המותקף. למשל, "אתה רגיש מדי", או "גבר אמיתי לא היה מתנהג כך".
• גז-לייטינג: מניפולציה אשר מטרתה לגרום לאדם לפקפק בזיכרונות, בתפיסות או בהבנת המציאות. למשל, "זה מעולם לא קרה", או "את מדמיינת דברים".
• הסטת אחריות: מניפולטור שנהג שלא כשורה, מטיל את האחריות למעשיו על זולתו. למשל, "אם לא היית כל כך קשה, לא הייתי מתעצבן."
• הכללה: שימוש בהצהרות גורפות כדי להפחית במשמעות חוויותיה של המטרה. למשל, "כולם עוברים את זה", או "אפשר לחשוב. יש דברים חשובים מזה בעולם".

זיהוי המניפולציה והתמודדות עימה

• סמוך על האינסטינקטים שלך: אם מישהו גורם לך באופן עקבי להרגיש שהמחשבות, הרגשות והחוויות שלך אינם חשובים, זה דגל אדום.
• אסור לשתף פעולה: צריך לזכור, שהרגשות והחוויות של אדם תקפים, גם אם מישהו מנסה להמעיט בערכם.
• תמיכה: שיחה עם חברים, משפחה או מטפל מהימנים יכולים לספק אימות ונקודת מבט חיצונית. הם יכולים לעזור לקורבן המניפולציה להתמודד עם ההשפעות של ביטול ולהתחיל לבנות מחדש את תחושת הערך העצמי.

קשה לזהות את המניפולציה של ביטול, כיוון שהיא פעמים רבות מוסווה כדאגה או היגיון. לכן, ההקשר כל כך חשוב. האם הפוגע נוהג בחוסר כבוד או שהוא באמת דואג לאדם, ומתוך רצון בטובתו מעניק לו אהבה קשוחה.

• חשוב לדעת שמה שאתם קוראים פה נכתב על ידי מתכנת שסיכם ספר שהוא קרא In Sheep's Clothing: Understanding and Dealing with Manipulative People/ Dr. Simon ולא על ידי מטפל מוסמך.

אולי גם זה יעניין אותך

10 הטיות קוגניטיביות שאתה חייב להכיר

כיצד תרכוש חוסן מנטלי?

אלגוריתמים לחיים

כישורי חיים - רעיונות ששווה לשתף

אהבתם? לא אהבתם? דרגו!

0 הצבעות, ממוצע 0 מתוך 5 כוכבים