שיטות Mill לבירור מהות הקשר בין סיבה לתוצאה

קורה שאתה חוטף קלקול קיבה. הנטייה במצב כזה היא לנסות ולהיזכר בדברים שהכנסת לפה, כיוון שאחד מהם, סביר להניח, הוא הגורם למצוקה. יותר בפירוט, מה שלרוב תנסה לעשות הוא להיזכר בכמה שיותר פריטי אוכל ומשקה שצרכת, ומתוך הרשימה הזו תנסה לבודד את הגורם לתוצאה. התהליך המחשבתי הזה שבא לנו כל כך טבעי של חיפוש הקשר בין סיבה לתוצאה, זכה לפורמליזציה במאה ה-19 בזכות עבודתו של הוגה הדעות ג'ון סטיוארט מיל (Mill). מיל הבחין בין 5 שיטות לבירור הקשר שבין סיבה לתוצאה. שיטות שמאז ועד לימינו, ועל אף פשטותם, הפכו משמעותיות בארגז הכלים של מדענים וחוקרים מקצוענים וחובבים. במדריך זה אסביר ואפרט 3 שיטות העוסקות באיתור גורמים הכרחיים ומספיקים. שתי השיטות הנוספות מספקות תובנות לגבי קשרים כמותיים שהסטטיסטיקה המודרנית יודעת לטפל בהם ביתר תחכום ודיוק.

1. שיטת ההסכמה לאיתור גורם הכרחי

שיטת ההסכמה של מיל משמשת למציאת גורם הכרחי מתוך רשימה של גורמים חשודים. השיטה מתחילה באיסוף רשימה של כל המקרים בהם אירעה התופעה לצד הנסיבות הידועות, וניסיון לאתר גורם משותף לכל המקרים.

לדוגמה, אמבה אוכלת מוח התגלתה ב-3 חולים בישראל. השאלה היא מהו הגורם ההכרחי שגרם למחלה, וכדי לענות נחפש את הגורם המשותף לכל 3 המקרים. 

נתוני החולים מובאים בטבלה הבאה:

• חולה ב' אכל פלאפל ורחץ בכנרת ובבריכה. חולה א' רק רחץ בכנרת. וחולה ג' רחץ בבריכה וגם בכנרת.

המשותף לשלושת המקרים היא רחצה בכנרת ועל כן, ע"פ שיטת ההסכמה, ייתכן שרחיצה בכנרת הינה הגורם ההכרחי הגורם למחלה.

כדי לאשש את המסקנה יש לערוך בדיקות של המים בכנרת כדי לזהות בהם נוכחות אמבה אוכלת מוח.

יש לשים לב לנסיבות שאותן אנו מונים בטבלה. כיוון שידוע שמקורה של האמבה הוא במזון או במים, כולל מי רחצה, מביאים בחשבון את הגורמים שיש סיכוי סביר שהם הגורמים לתופעה, ומראש לא מכניסים לרשימת הסיבות האפשריות את אלו שנראה שאין קשר בינם לבין התוצאה.

2. שיטת ההבדל לאיתור גורם מספיק

שיטת ההבדל אומרת שאם קיימות נסיבות מסוימות הגורמות לתוצאה, ונסיבות אחרות שלא גורמות, וכמו כן נמצא גורם אחד המופיע רק במקרה בו מופיעה התוצאה אז יכול להיות בהחלט שגורם זה הוא גורם מספיק.

לדוגמה, גנן מסור שם לב שאצל חלק מהצמחים שהוא מגדל בעציצים הופיעו עלים צהובים. הוא לא יודע את הסיבה, ולכן הוא ממיין את הצמחים לשתי קבוצות: צהובי עלים וירוקי עלים, ועבור כל קבוצה הוא רושם לעצמו את תנאי גידול העציצים.

קבוצת העציצים צהובי העלים מיוחדת בזה שהיא גדלה בסמוך למזגן, בעוד יתר התנאים החשודים (דוגמת: חשיפה לשמש, השקייה ודישון) הם שווים בין 2 הקבוצות, מה שמוביל למסקנה שייתכן שגורם הבעיה הוא הקרבה למזגן.

על מנת לאשש את מהות הקשר הסיבתי, הגנן המסור יכול להרחיק חלק מצמחי קבוצה א' מן המזגן כדי לברר האם התופעה פוחתת. או לחלופין לקרב כמה צמחים ירוק עלים למזגן כדי לראות האם עליהם יצהיבו.

3. השיטה המשותפת של הסכמה והבדל

שיטת ההסכמה וההבדל משמשת למציאת גורמים הכרחיים ומספיקים. היא משלבת את שתי השיטות שכבר ראינו: שיטת הסכמה עם שיטת ההבדל.

לדוגמה, שמת לב לירידה במהירות האינטרנט הביתי בשעות הערב אשר מורגשת רק במכשירים המחוברים לרשת ה-WIFI הביתית ולא במכשירים המחוברים ישירות לשקע בקיר. מבירור קצר שערכת למדת כי שימוש במכשירי חשמל ביתיים עשויים ליצור השראה אלקטרומגנטית הידועה כסיבה הכרחית ומספיקה לתופעה. כדי לברר האם אחד המכשירים בביתך אחראי לתופעה אתה מתחיל לאסוף נתונים מדי יום בשעות הערב.

החשודים המיידיים הינם: מכונת כביסה, מדיח כלים, מייבש שיער, מאוורר.

בטבלה שאתה מכין אתה אוסף מקרים שבהם נמדדה ירידה במהירות הרשת לצד כאלה בהם לא הורגשה ירידה ומונה את מכשירי החשמל שפעלו ברקע:

מדיח הכלים עבד בכל הערבים בהם נרשמה ירידה במהירות האינטרנט, ולעומת זאת בימים בהם האינטרנט פעל במהירות התקינה מדיח הכלים לא הופעל. מכאן המסקנה היא שייתכן ומדיח הכלים הוא גורם הכרחי ומספיק לתופעה. כדי לחזק את המסקנה אפשר להימנע מהפעלת מדיח הכלים, להרחיק אותו מהמחשב או למסך את הקרינה האלקטרומגנטית שהוא משרה באמצעות כליאת המכשיר בתוך כלוב פאראדיי. 

החולשות של שיטות מיל

שיטות מיל מציעות מסגרת פשוטה וחזקה להסקת מסקנות בדבר הקשר בין סיבות אפשריות לתוצאה מובחנת אולם היא סובלת משתי חולשות עיקריות:

1. הנחה שבתוך רשימת הסיבות האפשריות מצוי גם הגורם לתופעה.
2. הנחה שישנו גורם אחד לתופעה, ואין אפשרות שהתופעה נגרמת כתוצאה משילוב בין גורמים.

לסיכום, שיטות מיל מציעות מסגרת חשיבה פשוטה ומועילה לזיהוי הגורם ההכרחי והמספיק לתוצאה. בעזרת הבנה ויישום של שיטות מיל, תוכל לנווט ביתר קלות במארג המורכב של סיבה ותוצאה בחיי היומיום ובמחקר.

אולי גם זה יעניין אותך

איך שוב לא תיפול בפח הסטטיסטיקה

חוק בייס (bayes) והבנת המציאות

אלגוריתמים לחיים

לכל המדריכים בסדרה על כישורי חיים

אהבתם? לא אהבתם? דרגו!

0 הצבעות, ממוצע 0 מתוך 5 כוכבים