כיצד תשפר את יכולת הלמידה שלך?

מחבר:
בתאריך:

אין אדם מוכשר או לא מוכשר.
יש מוח מאומן יותר או פחות.

אני לומד במשך שנים בכל מיני מסגרות אבל בעיקר לבד. בשנים אילה רכשתי תובנות ושיטות שמסייעות לי בלמידה. אולי הם יסייעו גם לך.

 

קודם תדע בשביל מה

כדי שהלמידה שלך תהיה יעילה אתה צריך לדעת מה המטרה שאליה אתה מכוון. לדוגמה, כדי להקים מיזם חדשני תצטרך ללמוד אחרת לגמרי מתלמיד לתואר שלומד "בשביל התעודה".

הגדרת היעדים חשובה עבור למידה יעילה כי כשאתה יודע בשביל מה אתה לומד אתה יכול לרכז את המוח במשימה שעל הפרק. לכן, כדאי להגדיר יעדים לימודיים ארוכי טווח של מספר שנים, וגם קצרים יותר - מה היעדים בחודש הקרוב, בשבוע הקרוב, ביום הקרוב, ועבור יחידת הלימוד הבאה.

student learns from a teacher

 

כאבי גדילה

תהליך הלמידה הוא לא נעים. אם אתה לומד חומר חדש ומאתגר די מהר תגלה שאתה לא מבין ולא זוכר אותו, ובמאמץ שלך להתגבר על הקושי תצבור עייפות ותסכולים. כדאי להתייחס לתחושות אילה כאל רע הכרחי. בדומה לצריבה בשריר שחש מרים משקולות כשהוא מעלה את עומס המשקל, צריבה שמקורה בגדילת השריר, כך צמיחת היכולת השכלית מלווה בתחושה של חוסר נעימות. 

 

הנוירוביולוגיה של הלמידה

המוח שלנו מורכב מתאים המכונים נוירונים. הנוירונים מתקשרים ביניהם באמצעות ענפים שמעבירים חומרים כימיים ופוטנציאל חשמלי. כל מה שאנחנו יודעים על העולם מקורו בקשרים בין תאי המוח, ובכלל כך הזכרונות שלנו, התחושות לגבי העולם החיצוני והפנימי והיכולת שלנו לבצע מיומנויות שונות כדוגמת הליכה, קריאה, ריקוד, הטסת מטוסים או תכנון גורדי שחקים

כדי ללמוד משימה חדשה תאי המוח צריכים ליצור קשרים חדשים. בתחילה, התאים יוצרים קשרים חלשים בלבד שנוטים להיעלם במהירות. ככל שאנחנו מתמידים ללמוד, לשנן ולתרגל כך מתרבים ומתעבים הקשרים בין התאים האחראים למשימה הנלמדת. יתרה מכך, יותר תאים במוח מגויסים למשימה. אחרי מספיק אימון המשימה הופכת לטבע שני בגלל שהתאים האחראים לביצוע הפכו למרכז מוחי הפועל בתיאום.

 

החשיבות של ידיעת היסודות

הבעיה של תלמידים רבים שהם ניגשים ללימוד נושא ללא רקע מספיק, ואז הם מגלים שהם צריכים לעבוד הרבה יותר קשה וגם שההישגים שלהם נמוכים. הפתרון היחיד הוא להשקיע בלימוד היסודות כי המוח שלנו עובד על אסוציאציות (קישורים), וקל יותר ללמוד כאשר רעיונות חדשים מתקשרים לרעיונות קיימים שהספיקו להתקבע במוח.

 

הקצאת הזמן

הניסיון שלי מלמד שיש שעות שבהם קל לי יותר ללמוד. אני נוהג להתעורר מוקדם בכל בוקר, ואז מקדיש שעה וחצי ללמידה לפני שאני מתחיל את יום העבודה. אני נוהג להתחיל מוקדם בבוקר בגלל שבשעות אלו המוח רענן, ורמות האנרגיה שלי גבוהות. בנוסף, אנשי הבית עוד לא התעוררו מה שמאפשר לי סביבה שקטה וריכוז מלא. סיבה אחרונה ולא פחות חשובה היא שגרת היום העמוסה שלי, בגללה אני עלול לדחות את הלמידה, ואף לוותר. אבל כשאני לומד דבר ראשון בבוקר אני יכול להיות בטוח שאספיק לעמוד ביעדי הלמידה היומיים.

זה מה שעובד בשבילי. אנשים שונים עשויים לגלות שעות שונות של היממה שהם הטובות ביותר ללמידה. חשוב למצוא את הזמן שבו הלמידה היא היעילה ביותר, ולהפוך את הלמידה בשעות אילו לשגרה. 

try harder - fail more - succeed more in learning

 

סביבת הלמידה 

כדי ללמוד בצורה יעילה צריך להיפטר מכל הסחות הדעת כי תאי המוח צריכים ליצור את הקשרים שמחזקים את למידת המשימה על חשבון קשרים אחרים פחות רלוונטיים. במצב שבו חשופים להפרעות אומנם נוצרים קשרים בין תאי המוח. רק שאילו לא בהכרח הקשרים שמחזקים את הלמידה. לדוגמה, אם אתה שומע שיר היפ-הופ במקביל לפתרון תרגיל במתמטיקה אתה עלול לגלות שהצלחת ללמוד קצת על השיר וכלום מהטכניקה ההכרחית לפתרון התרגיל.

הדבר הראשון שצריך לעשות כדי להיפטר מהסחות הדעת בסביבת הלמידה הוא לזהות אותם והדבר השני הוא לסלק אותם. אם מקור ההפרעה הוא הטלוויזיה אז צריך לכבות אותה ולהעביר למקום שבו לא נוכל לראות אותה. אם מקור ההפרעה הוא שכונה רועשת אז להגיף את התריסים. אם אנשים מפריעים לך אז צריך לחנך אותם לא להפריע. לדוגמה, אפשר לתלות שלט "כאן לומדים!" על הדלת. מניסיון, אנשים לומדים להתחשב בך כשאתה יודע מה אתה רוצה, ומבטא את זה בצורה אסרטיבית.

אפשר להוסיף אותות מעודדי למידה למקום הלימודים. לדוגמה, תמונה של איינשטיין בתור שומר מסך כדי לתת השראה ליכולת השכלית. על הקיר אפשר לתלות תמונה של אצן שמגיע לקו הגמר עם המילים "הצלחה" בעברית ובאנגלית להגברת המוטיבציה. ריח נעים ולא חריף יכול לסייע. לדוגמה, מבשם אוויר בריח לוונדר. 

יש מי שאוהב להאזין למוזיקה. אם זה אתה אז כדאי שהמוזיקה תהיה שקטה ללא מילים. לדוגמה, ג'ז או קלאסי.

כשאתה בוחר את סביבת הלימודים כדאי לך להביא בחשבון את תכונות האופי שלך. אנשים מופנמים זקוקים לסביבה שקטה לכן עדיף להם ללמוד בחדר שקט וסגור, בעוד מוחצנים מעדיפים ללמוד בסביבת אנשים אז כדאי להם ללמוד בבית קפה או בספריה.

 

ריכוז מלא 

Cal Newport מחבר הספר Deep Work גילה את הנוסחה הבאה להצלחה בלימודים בעקבות מחקר שערך על תלמידים מצטיינים בארה"ב:

זמן X עוצמה = איכות למידה

נוסחה זו יכולה להסביר למה תלמידים מסוימים יכולים "לפצח את השיטה" בהשקעה של 3-4 שעות יומיות ואחרים עלולים לשרוף לילות שלמים בספרייה ועדיין לקבל ציונים נמוכים. זה מכיוון שהתלמידים המצליחים מביאים לשעות הלמידה שלהם עוצמה וריכוז גבוהים. התלמידים "השרפנים" לעומתם אולי מבלים מול הספר אבל הם עושים זאת בעוצמה נמוכה. אולי יש להם רדיו שפועל ברקע ומסיח את דעתם ואולי חסר להם ידע בסיסי בנושא. בכל מקרה, איכות העבודה שלהם נמוכה, ולכן הם צריכים להשקיע יותר שעות.

עוצמת העבודה מושפעת משני גורמים: קודם כל מיכולת הריכוז, ומכאן נובעת החשיבות של צמצום הסחות הדעת הפנימיות והחיצוניות. בנוסף, ככל שהתלמיד נחשף לנושא הלימוד בעבר וככל שהוא מעניין אותו יותר כך תגבר עוצמת הלמידה. לדוגמה, תלמידים רבים שונאים את לימודי הסטטיסטיקה, אבל ברגע שהם הופכים למשקיעים בבורסה, המוח שלהם נפתח והנושא הופך לטבע שני כי הם צריכים לחשב את סיכויי ההצלחה של ההשקעות שהם עושים.

בכל מקרה, כיוון שהזמן שלנו מוגבל ל-24 שעות ביממה כדאי לנו להגביר את איכות הלמידה כדי להצליח לעמוד ביעדים הלימודיים בפחות זמן.

student at his working space

 

איך להפוך את הלמידה לאיכותית

אחד המאפיינים הבולטים של המוח האנושי הוא העדר יכולתו לבצע מספר פעולות במקביל. זאת אומרת, שאם אתה מנסה לדבר עם החברים ולגלוש באינטרנט בזמן שאתה עובד על לימוד טכניקה תכנותית חדשה אתה מפחית את האפקטיביות של הלמידה. כשמבינים את האמת הבסיסית הזו אפשר להבין מדוע ריכוז תשומת הלב המלאה במשימה הלימודית שעל הפרק הוא הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות כדי לשפר את ההישגים.

מרווין צ'אן הוא פרופסור לנוירוביולוגיה שסיפר בשיחת Ted כיצד לגרום למוח להיות מרוכז יותר. הוא מנה שלוש עצות:

  1. פשטות - כשאתה מסביר את החומר לעצמך או לאחרים תשתמש במילים פשוטות במסגרת משפטים קצרים כי היכולת של המוח לקלוט כמות גדולה של מידע היא מוגבלת אז אתה צריך להתרכז בעיקר.

  2. הרגעות - הדרך הטובה ביותר להירגע היא לנשום 2-3 נשימות עמוקות בקצב 5 (5 שניות שאיפה, 5 שניות החזקת האוויר, 5 שניות נשיפה, 5 שניות המתנה). יש כל מיני וריאציות של קצב הנשימה אבל מה שחשוב הוא לנשום עמוק ולהירגע.

    אימון גופני גם הוא תורם להרגעות. בפרט, אימון הליכה, ובמיוחד אם צועדים בחיק הטבע. בפארק, בחורשה או על שפת הים.

  3. משימה אחת בכל פעם - זו העצה החשובה ביותר כי אנשים נוטים לנסות להספיק את הכל. לדבר בטלפון בזמן שהם לומדים, גולשים באינטרנט וצופים בטלוויזיה. הבעיה היא שהמוח שלנו מסוגל לתפוס גירוי אחד בכל רגע נתון. אז עדיף לרכז אותו בלמידה.

 

חלוקת הלמידה ליחידות זמן

קשה מאוד לשמור על מתח למידה במשך שעות ארוכות כפי שקשה לרוץ במשך שעות. לכן כדאי לחלק את הלימוד ליחידות לימוד שביניהם הפסקה. גישה נפוצה ממליצה ללמוד ביחידות לימוד של 25 דקות בריכוז מלא שביניהם 5 דקות הפסקה. אחרי 4 יחידות לימוד לוקחים הפסקה של 20 דקות.

יחידת לימוד היא הזמן שאתה מקדיש בריכוז מלא לחומר שאתה צריך ללמוד. לפיכך, בזמן הלמידה, אין טלפונים, גלישה ברשתות חברתיות, צפייה בטלוויזיה או אכילה. שום דבר מלבד למידה משמעותית.

הפסקה היא זמן שבו אתה מאפשר למוח לנוח בין יחידות הלימוד. זמן זה הוא חשוב כדי לרענן את המוח ולאפשר לך לאסוף כוחות לקראת הפעלת מאמץ מלא ומרוכז בלמידה במהלך יחידת הלימוד. זה זמן טוב למתוח את הגוף, לשטוף את הפנים, לסדר את סביבת העבודה או לשמוע שיר.

עם הזמן תגדל היכולת שלך ללמוד בריכוז מלא ואז תוכל להגדיל בהדרגה ליחידות לימוד בנות 50 דקות שביניהם 10 דקות הפסקה. מקצוענים בתחום יכולים להגיע ליחידות לימוד בנות שעה ורבע שביניהם רבע שעה הפסקה. בכל מקרה, אין לחרוג מעבר לשעה ורבע של לימוד רצוף כי חשוב לתת למוח זמן לנוח, וגם בגלל הנזקים הבריאותיים הנגרמים כתוצאה מישיבה ממושכת.

TomatoTimer הוא דף אינטרנט חינמי באמצעותו אני מתזמן את משך הלמידה וההפסקה, והוא מזכיר לי מתי להפסיק ולהתחיל ללמוד באמצעות צפצופים.

 

שיטת פיינמן להפנמת נושאים קשים להבנה

ריצ'רד פיינמן זכה בפרס נובל לפיזיקה על תרומתו לחקר החלקיקים האטומיים. מבחן IQ שהוא עבר בתיכון גילה שהוא מחונן אבל לא גאון, ולמרות זאת הוא נחשב לאחד מענקי הפיזיקה של המאה ה-20. אם ההצלחה שלו לא נבעה מתבונה מיוחדת, כנראה שצריך לחפש את הסיבה במקום אחר. נראה שחלק גדול מהיכולת שלו ניתן לייחס לשיטות הלמידה שפיתח. במיוחד ידועה, השיטה הקרויה על שמו - שיטת פיינמן - המשמשת ללמידת נושאים קשים להבנה.

feynman learning technique

שיטת פיינמן כוללת ארבעה שלבים:

  1. כתוב את המושג בראש הדף כדי להגדיר לעצמך מה אתה רוצה ללמוד.
  2. תסביר את הנושא בשפה הכי פשוטה כמו שאתה מסביר לאנשים שאינם מהתחום.
  3. תאתר נושאים שבהם אינך "שוטף" ותפנה למקורות הלימוד כדי להשלים את הפער.
  4. תחזור ותסביר את הנושאים בהם התקשת עד שתשלוט גם בהם.

אתה יכול לכתוב את ההסברים על דף או להקליד במחשב, אבל עדיף שתסביר לעצמך בקול. 

לפעמים עדיף לך להשתתף בקבוצת לימוד קטנה המונה עד ארבעה תלמידים כשבכל פעם אחד התלמידים לוקח את תפקיד "המורה" ומסביר את אחד הנושאים ליתר. החוויה של ללמד את החברים משפרת את הזיכרון ואת ההבנה כי אתה אקטיבי ולוקח אחריות על המידע וההסברים.

למידה בקבוצות אינה האפשרות הכי טובה כי היא עלולה להפוך לקבוצת תמיכה במקום לקבוצת דחיפה. אם אתה בוחר ללמוד בקבוצה, אז רק לקראת מבחנים וכדאי להגדיר מראש לכל אחד מהמשתתפים איזה חלק של החומר הוא צריך ללמד. 

 

דפי סיכום ודפי נוסחאות

במהלך לימודי הפורמליים רשמתי לעצמי דפי נוסחאות של המקצועות הראליים. בדפים אלו ריכזתי את הנוסחאות ואת ההסברים.

דפים אילה הם המקום הראשון שאליו הלכתי לפני המבחן כי הם אפשרו לי לחזור על עיקרי החומר בזמן קצר ובאפקטיביות.

 

לכתוב בכתב יד או לסכם במחשב

יש הטוענים שהם מבינים יותר טוב כשהם כותבים בכתב יד. מניסיוני גם הקלדה במחשב מאפשרת למידה יעילה. בכל מקרה, כתיבת החומר ובפרט סיכום החומר מן הזיכרון הוא הזדמנות נהדרת ללמידה אקטיבית שמגבירה את איכות הלמידה.

 

ריכוז תרגילים שצריך לחזור עליהם

גם אם פתרתם את כל התרגילים בספר במהלך הסמסטר כשאתם מגיעים למבחן תגלו שזה בלתי אפשרי לפתור מחדש את כל התרגילים. לכן, כדאי לשמור רשימות של תרגילים שהתקשתם בפתרונם. באיזה ספר, מה מספר הדף ומה מספר התרגיל כדי לחזור על התרגילים האלה בעתיד לקראת המבחן או במסגרת חזרות סדירות על החומר.

 

חזרות מרווחות

הזיכרון שלנו הוא מוגבל מאוד ויש לו נטייה לדעוך במהירות לאחר שלמדנו אלא אם אנחנו חוזרים על החומר. אפשר לחזור בכל יום על כל החומר רק שבמהרה כמות המידע הופכת לגדולה יותר מדי. לכן השאלה היא מתי כדאי לחזור על מה שלמדת כדי לחסוך בזמן. פסיכולוגים מצאו שהדרך היעילה ביותר היא לחזור על החומר במסגרת חזרות מרווחות:

  • לאחר 10 דקות
  • לאחר יום
  • לאחר 4 ימים
  • לאחר 14 יום
  • לאחר חודש
  • לאחר 4 חודשים

בתהליך השינון חשוב לנסות לשחזר את המידע מהזיכרון במילים שלך, ולא להסתפק בקריאה פסיבית. 

 

שיטת הכרטיסיות

אחת הבעיות הכי גדולות היא כיצד לזכור כמויות גדולות של חומר. בפרט חומר הדורש זיכרון דקלרטיבי. לדוגמה, כיצד ללמוד מילים בשפה זרה, פקודות מחשב, תאריכים בהיסטוריה ומושגים.

אחת השיטות הטובות ביותר לפתרון בעיית הזיכרון היא שיטת הכרטיסיות. במקור, השתמשו בכרטיסיות קרטון שבצד אחד שלהם רשמו שאלה או מושג שצריך לפרש, ובצד השני את התשובה לשאלה או את משמעות המושג. בזמן שחזרו על הכרטיסיות הפרידו אותם לשתי חפיסות. חפיסה ראשונה של כרטיסיות שהצליחו לזכור, וחפיסה שנייה שהייתה בעיה לזכור. על החפיסה השנייה חזרו שוב ושוב עד לזכירה מלאה.

אחד היתרונות המרכזיים של השיטה שהיא מאפשרת לגלות מהר מאוד אילו חלקים של החומר דורשים השקעה נוספת. בהם כדאי לרכז את המאמץ.

גם היום אפשר להשתמש בכרטיסיות קרטון, אבל למזלנו הטכנולוגיה המציאה לנו תוכנות שמאפשרות לנו ללמוד באמצעות המחשב או הטלפון הנייד. אני משתמש בתוכנה חינמית ששמה Anki, שמשלבת חזרות מרווחות.

anki flashcards

 

מערכת ללמידה של נושאים קשים

אחרי שהבנו איך ללמוד, בוא נראה מערכת המשלבת את עקרונות המדריך בלמידה של נושא קשה.

  1. הגדרת יעדים - בחר נושא מאתגר שחשוב לך להצטיין בו.
  2. זמן ומקום - הקדש ללמידה יחידת זמן בת שעה אחת בכל יום בריכוז מלא. במקום וזמן קבועים. ללא הסחות דעת. ייתכן שהמוח יתנגד כי יהיה לו קשה אבל אתה צריך להתעקש לשבת בריכוז מלא ולהתמודד עד סוף השעה. 
  3. הכרת החומר - רכז את כל המושגים והנוסחאות בדף סיכום. זה חימום טוב והזמנה למלא את החסר.
  4. שינון החומר - תכין כרטיסיות שבהם יופיעו המושגים, ותחזור עליהם עד לזכירה מלאה.
  5. הבנת החומר - תשתמש בשיטת פיינמן כדי לתרגל תהליכים ומושגים שדורשים הבנה.
  6. תרגול החומר - תתרגל פתרון תרגילים ובעיות. תתעכב על בעיות שהתקשת בפתרונם, ותמצא או תמציא בעיות נוספות לתרגול.
  7. חזרה - תחזור על החומר במשך שבועות וחודשים. במסגרת זו תחזור מהזיכרון על הכרטיסיות ועל התרגילים. תסביר לעצמך בקול רם או תמצא מישהו ללמד אותו. שים לב למה שאינך יודע, ותקדיש לחלק זה של החומר תשומת לב מיוחדת עד שתדע גם אותו.

 

המטרה האולטימטיבית : תרומה משמעותית דרך חשיבה יצירתית

from gaining knowledge to innovation

השקעה משמעותית בתהליך למידה בריכוז גבוה ולאורך זמן תהפוך את הידע שרכשת לטבע שני. הוא יהפוך לוו שעליו אתה קושר מידע חדש. אתה תסתכל עליו בעיניים רעננות ותגלה בו דברים מעניינים. אתה עשוי למצוא בו שגיאות. אתה יכול לשאול שאלות שאין עליהם תשובה, ולחפש מקורות מידע מתקדמים יותר. אתה עשוי לגלות שאין תשובות טובות לשאלות שלך, ולנסות לתרום משהו משלך במרחב האפשרויות המיידי שיתגלה לך. אולי זה יהפוך לבסיס שלך לרעיון חדשני ופורץ דרך, ואז תודה לעצמך על כל מה שהשקעת.

 

אולי גם זה יעניין אותך?

איך להיות כל כך טוב עד שהם לא יוכלו להתעלם ממך?

לנבוח על העץ הלא נכון - תובנות מפתיעות על הצלחה

מאיפה תביא את הרעיון הבא שלך?

כישורי חיים - רעיונות ששווה לשתף

 

אהבתם? לא אהבתם? דרגו!

0 הצבעות, ממוצע 0 מתוך 5 כוכבים

 

 

הוסף תגובה חדשה

 

= 9 + 3

תמונת המגיב

יורם בתאריך: 08.10.2021

איך תשפר את יכולת הלמידה? תשתמש בשכל!