טכנולוגיה, מדע ולמידה

אתגר תכנותי: הכנסת מרווח Insert Interval

26.09.2025 | מדריך פייתון | יוסי בן הרוש

אתגרי מרווחים (Intervals) הם לא רק משחק מחשבתי. ליהפך, הם שבים ומופיעים בבעיות פרקטיות בעולם האמיתי, לדוגמה: בסידור לוחות זמנים חופפים, לצורך ניהול זיכרון מחשבים, טווחים של כתובות ברשתות וניתוח לוגים של אירועים לאורך ציר זמן. האתגר במדריך יחזק אצלך מיומנויות חשובות.

שנה טובה – 22.09.2025

התפלגות בטא ותהליך העדכון הבייסיאני

19.09.2025 | מדריך למידת מכונה | יוסי בן הרוש

הרבה פעמים אנחנו משתמשים בסטטיסטיקה על מנת לייצר מודל של אי ודאות לגבי הסתברויות - בין אם זה הסיכוי של מטבע לנחות על ראשו או שיעור ההצלחה של קמפיין שיווקי. התפלגות בטא, התחומה לרוב בין הערכים [0,1], היא בחירה טבעית עבור משימות אילו. מדריך זה יוליך את הקורא בנתיב המוביל להתפלגות בטא, יסביר את מקרי השימוש בה, יציג עדכון בייסיאני כמסגרת לבחינת הסתברויות, ויסיים בדוגמה מעשית של קוד Python.

על מה אומות קמות ונופלות?

12.09.2025 | כישורי חיים | יוסי בן הרוש

מה שמרתק בהיסטוריה אינו דווקא השליטים או המלחמות, אלא המהפכים: כיצד ייתכן שאומה חזקה מדרדרת לכדי מדינת חסות, ואילו שבט קטן וחסר השפעה הופך לאימפריה עולמית? איך אזור שהיה ערש התרבות האנושית נעשה בית למדינות עולם שלישי? מדוע ימי הביניים האפלים של אירופה היו דווקא תור הזהב של האסלאם? כיצד סין, שהייתה במשך מאות שנים המובילה הטכנולוגית בעולם, הידרדרה כל כך עד שמעצמות זרות שלטו בה בסוף המאה ה-19, בעוד ששכנתה יפן הצליחה להפוך ממדינת איים שולית למעצמה עולמית? האם האקלים הוא המפתח, כפי שמרמז סיפור אי הפסחא? אולי הגנטיקה של האוכלוסייה היא הקובעת, או דווקא רוח העם ואמונתו? ואי אפשר להתעלם מן הטכנולוגיה, כמו גם מהמוסדות הפוליטיים, שיכולים לשמש מנוף לצמיחה או מתכון לאסון. ייתכן שאין תשובה אחת, אלא מארג מורכב של וקטורי כוחות ותהליכים, הפועלים לעיתים בכיוונים מנוגדים ולעיתים מתואמים, ובסופו של דבר מכריעים את גורלן של אומות. מצויד ברשמים ורעיונות יצאתי לגלות. את מה שמצאתי סיכמתי במדריך.

ראסל, גדל, טיורינג - כיצד ההכרה בגבולות הידיעה מהווה את הבסיס לעולם המידע

05.09.2025 | סיפורי מדע | יוסי בן הרוש

הנה האירוניה ההיסטורית: אותו אלן טיורינג, שהוכיח את גבולותיו התיאורטיים של המחשב, הוא גם זה שהניח את היסודות למחשב המודרני. מכונת טיורינג התיאורטית שלו, שהומצאה כדי להגדיר את גבולות החישוב, הפכה למעשה לשרטוט הרעיוני של כל מחשב שנבנה אי פעם.

המדריך למבנה נתונים Union-Find

29.08.2025 | מדריך פייתון | יוסי בן הרוש

יש לך גרף המכיל יותר מרכיב אחד, ואתה צריך למצוא מכמה רכיבים הוא בנוי. דרך אחת, סורקת כל אחד מהצמתים בגישה של brute force אבל היא איטית מדי. גישה נוספת היא סריקה של גרפים באמצעות BFS או DFS היעילה בהרבה. אבל הגישה שאותה נציג במדריךUnion-Find היא יעילה הרבה יותר ומציעה זמן סריקה של כמעט O(1). הכי יעיל שאפשר.

אתגר תכנותי: מספר הרכיבים המחוברים בגרף לא מכוון

22.08.2025 | מדריך פייתון | יוסי בן הרוש

כשאנו מסתכלים על גרף, אחת השאלות הראשונות שאנו עשויים לשאול היא: כמה איים נפרדים קיימים? בתורת הגרפים, איים אלה נקראים רכיבים מחוברים. ספירתם היא בעיה מהותית, ופתרונה עוזר לנו לחדד את יכולתנו לסרוק גרפים ולהבין אותם.

האם יכול להיות שהתחממות האקלים הינה טבעית?

15.08.2025 | שאלות מעניינות | יוסי בן הרוש

בינינו, אנחנו יודעים שאקלים כדור הארץ מעולם לא היה קבוע. היו בו תקופות קרח ותקופות חמות הרבה לפני שבני האדם הקימו את המפעל הראשון. בליבת השינויים באקלים עומד מחזור הפחמן - תהליך טבעי אדיר שבו אטומי פחמן נעים בין האוקיינוסים, האדמה, עולם החי והאטמוספירה. העובדה שתהליך טבעי כל כך מרכזי שולט באקלים, יכולה בקלות להוביל למחשבה שגם השינוי המהיר שאנו חווים כיום הוא בסך הכל עוד פרק באותו סיפור טבעי עתיק. מצויד בספק סביר זה, יצאתי לבדוק מה באמת אומר המדע המודרני. האם התחממות האקלים היא טבעית, או שאולי הפעם הסיפור שונה?

אתגר תכנותי : Graph Valid Tree

08.08.2025 | מדריך פייתון | יוסי בן הרוש

במדריך זה נפתח את שרירי החשיבה האלגוריתמית על ידי כך שנציג ונפתור אתגר תכנותי, ועד סופו נבין מה הופך גרף לעץ.

קישור אובייקטים של מסד הנתונים כשעובדים עם FastApi - קצר ולעניין

01.08.2025 | מדריך פייתון | יוסי בן הרוש

יצירת קשרים בין בין אובייקטים וטבלאות במסד הנתונים נחשב למורכב. במדריך זה הסבר הכי פשוט שאפשר איך, מתי ולמה.