גישה מרחיבה לעומת מצמצמת

מחבר:

בתאריך: 04.10.2022

ע"פ חוקי הטבע האנושי של רוברט גרין

בחור צעיר חייב ללמוד שנה בפריז. הוא חרד מטבעו, נוטה לעצבות ולהערכה עצמית נמוכה ובכל זאת ההזדמנות מלהיבה אותו. בפריז הוא מתקשה לרכוש את השפה, המקומיים לא ידידותיים. מזג האוויר סגרירי, המזון לא לטעמו. אזורי התיירות עמוסים בתיירים, והוא לא מצליח לראות את המבנים ההיסטוריים. הוא חש גלמוד ואומלל.

עכשיו דמיין אישה צעירה מוחצנת יותר והרפתקנית שמקבלת את אותה ההזדמנות. לא מטרידות אותה ההערות שהיא מקבלת על השגיאות שהיא עושה בצרפתית. להיפך, היא רואה בזה הזדמנות לשיפור. בשבילה למידת שפה זרה היא אתגר. אנשים שפוגשים בה וברוחה המרוממת רוצים להיות חברים שלה, והיא מנצלת את החברים החדשים כדי לשפר עוד יותר את כישורי השפה. מזג האוויר נראה לה רומנטי, והעיר מלאה בהזדמנויות להרפתקאות.

שני אנשים - שתי גישות הפוכות. מזג האוויר זהה אבל אחד רואה אותו כקודר והשנייה נהנית מהקסם. כל אחד והמשקפיים שהוא מרכיב. אחת רואה יופי במקום שהשני רואה כיעור. כי חלק גדול מהחוויות שלנו נובע מהדרך בה אנו תופסים את העולם.

המקור של תפיסת העולם הוא בנטייה הטבועה בנפש. לדוגמה, יש מי ששם לב יותר לתגובות פנים חמוצות. אחר, באותה הסיטואציה, מבחין יותר באנשים שמוכנים לשוחח איתו. הנטייה שלנו לראות דברים מסוימים (ולהתעלם מאחרים) היא הגישה שלנו.

הפסיכולוג הגדול קארל יונג מספר על ארבעה אנשים שיוצאים לטיול, הנתקלים בתעלת מים שחוצה את דרכם. אחד האנשים מדלג מעל המכשול לגדה השנייה ללא פחד מנפילה בגלל שהוא האתלט בחבורה. אחרת מחשבת את הדרך היעילה ביותר לחצות כי היא נהנית מהאתגר השכלי. שלישי בעל אופי חרדתי מתקשה לקבל את ההחלטה אבל בסוף עובר את המכשול רק כדי להנות מהטיול. רביעית תבחר לא להסתכן ותחליט לחזור הביתה. כל אדם מגיב למכשול בדרך אחרת בהתאם לגישה שלו לחיים - הרפתקנית, שכלתנית, חרדה, נמנעת.

אנחנו חייבים לדעת שהגישה שלנו לחיים צובעת את התודעה וגם מייעדת אותנו לגורל מסויים כי היא משפיעה על הכל - בריאות, מערכות יחסים, וההצלחה שנשיג. כי לגישה שלנו לחיים יש כוח של נבואה שמגשימה את עצמה.

נסתכל שוב על הצעיר בפריז. חוסר הביטחון שלו גורם לו להתגונן בכל פעם שמישהו מעיר לו על טעויות שהוא עושה. מה שמקשה עליו ללמוד, מה שמקשה עליו להכיר אנשים חדשים, מה שגורם לו להתבודד, מה שגורם לו לאנרגיה נמוכה במדרגות שהולכות ומנמיכות אותו. הגישה של הצעיר סוגרת לו דלתות ומנמיכה את מעמדו. הגישה של הצעירה, מצד שני, פותחת לה אפשרויות. היא קולטת את השפה יותר מהר, היא מכירה יותר אנשים, האנרגיה שלה עולה, מה שגורם לה להיות מושכת יותר, ומגביר את סיכויי ההצלחה שלה.

ישנם גישות רבות לחיים אבל בגדול אפשר לחלק לשניים: גישה מצמצמת לעומת גישה מרחיבה. בעלי הגישה המצמצמת נוטים להביט על החיים בחשש מה שגורם להם לרצות לצמצם את החוויות שלהם כדי שהם יוכלו לשלוט בהם. בעלי הגישה המרחיבה פתוחים להתנסויות חדשות, רעיונות ורגשות. בני אדם לא חייבים להיות באחד משני הקצוות אבל בכולנו אחת הגישות היא דומיננטית יותר.

אתה יכול לדעת מה הגישה הדומיננטית שלך אם תסתכל על ההתנהגות שלך ועל התגובות של אחרים כלפיך. האם אתה נוטה לשפוט את עצמך לחומרה? האם אתה תמיד מוצא את השלילי באחרים? האם אתה יודע להתמודד עם קשיים ומשברים ולראות בהם אתגר לצמיחה? האם אתה חושש משינוי? כיצד אתה מגיב אם מישהו לא מסכים עם דעתך? כיצד אנשים אחרים מגיבים כלפיך? האם הם מחבבים אותך ורוצים להיות חברים שלך או מתרחקים ממך?

ברגע שאתה יודע האם הגישה שלך לחיים היא מצמצמת או מרחיבה אתה יכול לעבוד על עצמך במטרה לחזק בך את הגישה המרחיבה. עליך להאמין ביכולת שלך לפתח גישה חיובית, ולראות בפיתוח הגישה הזו את היצירה החשובה ביותר שתיצור בימי חייך.

אל תחשוש שאתה מבוגר מדי בשביל להשתנות כי המוח שלך מסוגל ללמוד גם בגיל מבוגר. התנאי ללמידה הוא הסכמה לפתוח את הראש לחוויות ורעיונות חדשים. רכישה של ידע ויכולות חדשות מלווה בקשיים, אבל אדם יכול לעמוד בכל קושי בזכות התמדה.

הגישה המצמצמת

החיים מלאים משברים ושינויים בלתי צפויים.לצערנו, בני אדם מתקשים להתמודד עם הבלתי צפוי, ולכן הרגישים שבהם מצמצמים את החוויות שלהם כדי שלא יצטרכו להתמודד. הם בונים סביב עצמם חומות, ומושכים אנשים שליליים או נמנעים מקשרים חברתיים מה שמחזק אצלם את תחושת חוסר הישע. הבעיה היא שהם לא מבינים את הדינמיקה, ובמקום זאת מאמינים שהם קורבן של גורל אכזר. הגישה השלילית שלהם מוצאת את ביטוייה בעוינות, חרדתיות, הימנעות, מרירות, וכיו"ב. התפקיד שלך כפול: לזהות איזו גישה קיימת אצלך ולטפל בה, כמו גם לדעת כיצד להתמודד עם גישות אילה באחרים.

הטיפוס העוין

אנשים עם נטיות תוקפניות חשו תוקפנות כלפי עצמם כבר מגיל צעיר וכדי לשלוט בכך הם יוזמים בעצמם את התוקפנות. ככל שהם מתבגרים הם גורמים לכעס, לתסכול ולאלימות באחרים מה שמצדיק את הצורך שלהם לנקוט בגישה אלימה. יש להם כל מיני טריקים שגורמים לאחרים לגלות כלפיהם עוינות: הם נוטשים פרויקט ברגע קריטי, מאחרים כרוניים, עושים חצי עבודה, מספרים בדיחות פוגעניות, מבקרים את הזולת, מתרתחים בקלות. הבעיה היא שהם אינם מודעים לתפקיד שהם ממלאים בכעס שאחרים מפנים כלפיהם. מבחינתם הם קורבנות של אלימות והתגובות שלהם הם רק הגנה עצמית.

אם אתה מזהה בעצמך את הגישה העוינת אז נסה לגשת לאדם שאינך מכיר עם מחשבות חיוביות בראש "הוא נראה חכם", "אני מחבב אותו", "היא נחמדה", ותראה מה התגובה. אם התגובה שלילית אז אולי העולם באמת נגדך. אם לא, אולי זה אתה שגורם בהתנהגות שלך לבעיות.

אם אתה נתקל בטיפוס תוקפני אז שמור על ניטרליות. זכור כי טיפוס כזה ניזון מהאיבה שלך אז תנסה לא לתת לו את הדלק.

הטיפוס החרד

הטיפוס החרד מצפה כל הזמן לבעיות, וחושש מביקורת. כדי להתמודד עם העולם הוא צריך שהכול יתנהל בדיוק לפי הדרישות שלו. בעבודה הטיפוס החרד ייטה לפרפקציוניזם. במערכות יחסים יגלה שתלטנות. לעיתים יסתיר את הפחד שבו הוא שרוי בטענה של אהבה. כשרוזוולט, מי שלימים יהיה נשיא ארה"ב, חלה בשיתוק ילדים בגיל 39, אימו התעקשה שהוא לא יצא מהבית. למזלו, הוא העדיף להקשיב לאשתו שנלחמה כדי שימשיך לחיות את חייו כרגיל, כמה שניתן, למרות הנכות. ביטוי נוסף לחרדה הוא ניסיון לפנק יותר מדי במטרה לשלוט באנשים.

אם אתה נוטה לחרדות עליך להשליך את עצמך לעבודה רק הקפד בזמן שאתה עובד להוריד טיפה מהציפיות. נסה לעשות דברים חדשים ולשנות הרגלים מדי תקופה. ביחס לאנשים נסה להכיר אותם ואת דרכיהם במקום לכפות עליהם את דעתך. כשתכיר אותם תגלה שהשד לא נורא כל כך.

כשאתה פוגש אנשים מסוג זה בסביבתך נסה לא לקלוט מהם את החרדות ובמקום זה להיות רגוע ושליו. תן לגישה שלך להשרות עליהם רוגע שכל כך חסר להם.

הטיפוס הנמנע

אנשים מטיפוס זה רואים את העולם דרך משקפי חוסר ביטחון, הקשורים בתחושה שלהם שאינם מוכשרים וחכמים מספיק. הדבר שהכי מפחיד אותם הוא השיפוט של אחרים ולכן הם נמנעים מלקחת על עצמם כל אחריות כדי לא לשגות ולחשוף בכך את "היעדר המסוגלות" שלהם. אם הם לא מתאמצים אז אף אחד לא יכול לשפוט אותם על הכישלונות שלהם.

הטיפוס הנמנע יעשה את הכול כדי לברוח מאחריות כולל החלפת קריירות ומערכות יחסים לעיתים קרובות, פיתוח תסמיני מחלה ברגע הקריטי של פרויקט, או פיתוח התמכרות. במקום לעשות את העבודה הוא יספק תירוצים: ללא הסביבה הדלה שבה נולדתי הייתי היום מדען חשוב, ללא התמכרות לאלכוהול הייתי מצליח לסיים את כתיבת הספר, אם היו לי קשרים הייתי היום איש עסקים מצליח.

הקושי שלהם להישאר מחויבים לעבודה או למערכת יחסים, נובע מהחשש שלהם שיגלו את האמת על חוסר המסוגלות שלהם. לפיכך, הם מעדיפים לחמוק בזמן ולחיות את האשליה. אבל האמת היא שהם מפחדים מהצלחה שתחשוף אותם ליותר מדי אנשים שיגלו מי הם באמת.

אם אתה טיפוס נמנע עליך לאמץ פרויקט קטן, ולהתמיד לעסוק בו מדי יום עד שאתה מסיים. כך תפתח תחושת מסוגלות.

אחרי שתסיים את הפרויקט הראשון תחזור על התרגיל עם פרויקט שני, קצת יותר גדול. אחר כך שלישי ורביעי… תחזור על הרוטינה שוב ושוב עם פרויקטים שהופכים למורכבים יותר ויותר. ככל שהפרויקט יהיה גדול יותר כך יקטנו הסיכויים שתצליח, אולי יהיה מי שיעיר לך הערות עוקצניות, יותר סביר שיתעלמו ממך, אבל אתה חייב להתמיד בעשיית הפרויקטים שלך מדי יום. ללא חופשות או תירוצים.

כשאתה מזהה אחרים שיש להם נטייה להימנעות אל תהיה שותף/חבר/בן-זוג שלהם כי יש להם נטייה להטיל על אחרים את האחריות ואז להיעלם בדיוק ברגע שהכי צריך אותם.

הטיפוס הדיכאוני

הטיפוס הדיכאוני חש שהוא לא שווה יותר מדי, וכל המעשים שלו מצדיקים את המחשבה שלו על עצמו. הוא ימשך לעצב ולהרס, ויטה לפרוש להתבודדות כדי שיוכל לשלוט במציאות שעובדת תמיד לרעתו. אנשים מסוג זה ירצו לפגוע באחרים, ויעודדו את הזולת לנהוג כלפיהם בביקורתיות ואף יעודדו בגידה, וכל זה כדי להחזיר אותם להרגיש שוב רע עם עצמם כי זה המקום שהכי נוח להם להיות בו.

טיפוסים דיכאוניים מושכים אליהם אנשים שרוצים לגונן עליהם ולעזור להם. אבל כל מי שינסה לעזור להם יזכה למנת ביקורת שכל מטרתה לפגוע בקורבן התורן, ולאפשר לטיפוס לחזור ולשקוע בדיכאון.

לכולנו יש צורך בדכאון כי בתקופות השפל אנחנו יכולים להרגיע את הגוף ואת הנפש. צריך להיות מודע לצורך בתקופות שפל, ואם רוצים למתן את הירידות אפשר לתעל את האנרגיות לפרויקט אמנותי שמבטא את הקרבה שלנו ללא מודע בתקופות בהם אנו זקוקים להיות לבד עם עצמנו.

אל תנסה להרים טיפוס דכאוני על ידי הטפה על היופי שבחיים. במקום זה עדיף להאזין לו, ולמשוך אותו לחוויות חיוביות שיכולות לשפר את רמת האנרגיה ולרומם את מצב הרוח.

הגישה המרחיבה

תראה בעצמך מגלה עולם, אדם הניצב בפני יקום רחב ולא ידוע אותו אתה מתחיל לגלות רק עכשיו. כמגלה נועז אתה משאיר את כל מה שבטוח מאחור. אתה מחפש כל הזמן רעיונות חדשים ודרכי חשיבה חדשות. בלי לחשוש שהרעיון החדש שלך סותר את הרעיון הישן כי רעיונות הם דבר להשתעשע בו. אתה מחיה בתוכך נפש ילדותית שובבה, מלאת סקרנות, הרבה לפני שהיה לך אגו והדבר הכי חשוב בעיניך היה להיות צודק. אתה סוקר את כל צורות הידע, את כל התרבויות ותקופות ההיסטוריה. אתה שואף לאתגר את עצמך. בין השאר, על ידי כך שאתה שם לב ללא מודע שחושף את צפונותיו בפניך בחלומות בשינה ובהקיץ.

בדרכך לגלות עולם חדש יתגלו לך בעיות ותקופות שפל. במקום להפסיק את המסע אתה חייב לאמץ את הקושי ולהפיק ממנו תועלת. וינסטון צ'רצ'יל, מי שהיה ממונה על הצי בממשלת בריטניה בימי מלחמת העולם הראשונה, נתפס כאחראי העיקרי למותם של עשרות אלפי חיילים בריטים בתכנון הכושל של הפלישה לגליפולי. בעקבות הכישלון הוא נאלץ לפרוש מהחיים הפוליטיים. לא זו בלבד שנותר חסר תעסוקה הוא אף היה חסר פרוטה היות ואמו, שלא אהבה אותו, בזבזה את כל ההון המשפחתי. במצב זה הוא חש שוב את "תקופות הכלב השחור" כפי שקרא לכך, ובכל זאת הצליח לגייס כוחות וכישרונות וכתב ספרים רבי מכר על נושאים היסטוריים מהם התפרנס ואף למד ציור והתמיד לצייר למעלה מ-100 ציורים ברמה עולמית. כשהיטלר עלה לשלטון צ'רצ'יל היה אחד הראשונים לתפוס את גודל האסון, והוא נלחם, כמעט לבד, במגמת האהדה של גורמים רבים בציבור כלפי הנאצים כמו גם במדיניות הפייסנות של ממשלת הוד מלכותו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נבחר, למרות כישלונות העבר, לראשות ממשלת בריטניה והוביל את עמו להיות מן האומות הבודדות בעולם ששמרו על עצמאותם נוכח מכונת המלחמה שכבשה את העולם. הוא התמיד נוכח כל הקשיים ורומם את נפש עמו בעודו מסייר ברחובות לונדון המופצצת תוך סימון וי סמל הניצחון באצבעותיו ואמירתו הידועה שהוא לא יכול להבטיח דבר לעמו מלבד "דם, יזע, עמל ודמעות" עד להשגת הניצחון, והוא אכן ניצח, וזכה להיות בין אדריכלי הסדר העולמי החדש שאחרי תבוסת הנאציזם. בשביל צ'רצ'יל כל משבר היה הזדמנות לגדילה והתפתחות. דמות זו צריכה להיות לנו מופת שינחה אותנו בדרכנו. כי משברים יהיו. מה שחשוב הוא הדרך בה אדם מתמודד איתם.

במהלך חייך תפגוש אנשים שינסו להראות לך את מקומך. להקניט, להשפיל או להקטין אותך. אל תיכנע להם, אל תהיה צנוע, אל תעמיד פנים כאילו שלא אכפת לך מכלום, ואל תפסיק לרגע להאמין בעצמך. זכור שלא משנה כמה יכולות צברת, אתה מסוגל להרבה יותר כי נועדת לגדולה.

כשאתה נהנה מהשראה עמוקה, אולי זה בגלל פרויקט שמלהיב אותך או רגש האהבה, אתה מגלה שיש לך כוחות נפש ואנרגיות גופניות בלתי נדלות. מזה אתה יכול ללמוד שיש לך הרבה יותר אנרגיה ממה שנדמה לך, והדרך לדלות ממעייני החיות היא על ידי השראה עמוקה שמקורה בפרויקט מאתגר או ברגש עמוק.

בדרכך תפגוש אנשים רבים ותגלה שהם באים במגוון צורות וצבעים. בדומה לפרחים או אבנים. חלקם חכמים, אחרים טיפשים. חלק מוכנים לשתף פעולה אחרים חושבים רק על עצמם. חלק יאהבו אותך. אחרים ישנאו. הרוב יהיו אדישים. למד להכיר, לכבד ולהבין את המגוון האנושי, ואת החשיבות שלו לשמירת המערכת האקולוגית שהיא התנאי לקיומנו כחברה. במקום להילחם במגוון למד להכיר את הטיפוסים השונים בהם אתה נתקל בדרך. כולם שונים ממך ואין דבר בהם שאינך מזהה בעצמך. ככל שתהיה בעל נפש פתוחה ותגלה סובלנות כלפי בני האדם כך יגדל מספר ומשקל הקשרים המועילים אותם תוכל לקיים.

עכשיו אתה מצויד בידע על העולם וכיצד להרחיב את תודעתך על אף הקשיים ומגוון הטיפוסים. צא למסע, היה רב החובל הנועז של ספינתך, התמד לגלות את העולם, והיה נכון להרפתקאות והפתעות שיהיו המורשת שלך לדורות הבאים.

על פי The Laws of Human Nature ספרו המונומנטלי של רוברט גרין