סיפורי מדע - היקום שבפנים
היקום הוא בתוכנו; כולנו עשויים אבק כוכבים; אנחנו דרכו של היקום להבין את עצמו.
— קרל סייגן
המערה של אפלטון - שורשי הידיעה
בדמדומי העת העתיקה, חי ביוון הפילוסוף אפלטון שהגה משל המעצב את האופן בו אנו מבינים את טבע המציאות עד עצם ימינו.
התובנה שבקעה מפתח צר בקירות הכלא
סיפורו של האדם שהמציא את המדע המודרני מאות שנים לפני שהיה מדע מודרני.
נר בעלטה — אנשי חזון על סף העולם החדש
אנחנו מגששים באפלה, רגע לפני עלות השחר. צריחי הקתדרלות עודם מטילים מורא ופחד בלב המאמינים, אך מתחת לפני השטח רוחש דבר־מה חסר מנוח, שמקורו אינו בקדושה אלא בתצפית, בניסוי, בחקירה. העולם אינו נלמד עוד מכתבי הקודש בלבד, או מטבלאות המתארות את תנועת גרמי השמיים. העיניים מתחילות להיפקח. הידיים נשלחות למדוד. יש מי שמתחילים לשאול, ולחקור. בתקופה מוזרה ונפלאה זו, שבין מיסטיקה וחרדה קיומית לבין תחייה והתפתחות אנושית, מופיעים קומץ אנשי חזון. עדיין לא יקראו להם מדענים, אך הם אילו אשר שתלו את הזרעים הראשונים של מה שלימים יהפוך להיות המדע המודרני.
כיצד החיים מצליחים להתקיים ביקום בו חוקי הפיזיקה מעדיפים כאוס
היקום, מטבעו, נוטה לאי-סדר, לדממה, לשיווי משקל. הוא תמיד יבחר בדרך הדורשת הכי פחות מאמץ. זהו החוק השני המפורסם של התרמודינמיקה. אם מגמת היקום היא דממה אחידה ופושרת, כיצד ייתכנו חיים? כיצד ייתכן קיומו של מצב כה מסודר, מורכב וצורך אנרגיה, ביקום שמעדיף כאוס?
ראסל, גודל, טיורינג - כיצד ההכרה בגבולות הידיעה מהווה את הבסיס לעולם המידע
הנה האירוניה ההיסטורית: אותו אלן טיורינג, שהוכיח את גבולותיו התיאורטיים של המחשב, הוא גם זה שהניח את היסודות למחשב המודרני. מכונת טיורינג התיאורטית שלו, שהומצאה כדי להגדיר את גבולות החישוב, הפכה למעשה לשרטוט הרעיוני של כל מחשב שנבנה אי פעם.
אומנות ההיפוך המחשבתי בפיתוחה של תורת היחסות
גאונותו של איינשטיין אינה בגילוי מתמטיקה חדשה, אלא בניסוח מחדש של משמעותה. באופן ספציפי, פריצת הדרך של איינשטיין בפיתוח תורת היחסות הפרטית לא הייתה הוכחת שקריות השערת האֶתֶר, אלא הוכחה שהפיזיקה כבר לא זקוקה להשערה.
מהו עקרון אי־הוודאות, ומדוע אלקטרונים לא מתרסקים לתוך גרעין האטום?
מכניקת הקוונטים מערערת רבות מהאינטואיציות הקלאסיות שלנו. אחד המאפיינים הבולטים והמהפכניים ביותר שלה הוא עיקרון אי־הוודאות של הייזנברג, אשר מציב גבול ליכולת שלנו לדעת בו־זמנית ערכים של זוגות מסוימים של גדלים פיזיקליים. בעיקר, מיקום ותנע. אבל זה לא רק עניין של מגבלות מדידה. מדובר בהצצה עמוקה לאופן שבו המציאות עצמה פועלת. באופן מפתיע, זה גם המפתח לשאלה קלאסית בפיזיקה: למה האלקטרון השלילי אינו קורס לתוך גרעין האטום החיובי?
