שגיאות לוגיות פרק שני - הגיון מעגלי ושגיאות סמנטיות

שגיאות לוגיות מהסוג של הגיון מעגלי

מה אתה חושב על הטיעון הבא?

מסקנות המחקר המדעי שקובע שצריכת קפה מזיקה לבריאות הם נכונות כי זה מחקר מדעי.

זה טיעון ממש גרוע שאומר שמסקנות המחקר מוצדקות כי המחקר בהכרח צודק. ההנחה והמסקנה זהות, ואין שום מידע נוסף שתומך במסקנה.

זה טיעון מהסוג של הגיון מעגלי. סוג של טיעון שבו לפחות אחת ההנחות זהה למסקנה, ללא תמיכה משמעותית נוספת במסקנה.

דוגמה קלסית להגיון מעגלי היא הטענה הבאה:

פריז היא בצרפת כי פריז היא בצרפת.

לא עיראקי אמיתי

עוד דרך להשתמש בתכסיסים רטוריים (או פשוט לטעות בגדול) על ידי שימוש בהגיון מעגלי מובאת בחילופי הדברים הבאים:

אבי: אין עיראקי אמיתי שלא אוכל עמבה.
בני: אבל תראה את יחזקאל שעלה מעיראק וכבר שנים שהוא לא אוכל עמבה כדי לשמור את הבריאות.
אבי: בחייך, עזוב אותך משטויות. יחזקאל הוא לא באמת... (במשתמע, עיראקי אמיתי)

זו דוגמה לטיעון מסוג No true Scotsman (שתרגמתי ל-"לא עיראקי אמיתי" כדי שיתאים למרחב) המשמר הכללה רחבה על ידי דחיית מקרים חריגים.

מה הבעיה בטיעון?

• הגדרה משתנה: המונח "עיראקי אמיתי" מוגדר מחדש באופן שרירותי כדי להתאים לטענה המקורית. במקום להתייחס לעיראקי כאדם שנולד או חי בעיראק, המונח משמש כסימן היכר לאדם שאוכל עמבה.
• הפרכה מעגלית: הטענה "אין עיראקי אמיתי שלא אוכל עמבה" מוגנת מפני כל חריגה על ידי הגדרה מחדש של מהו "עיראקי אמיתי". זה יוצר טיעון מעגלי שלא ניתן להפריך.
• הדרה: השימוש במונח "לא עיראקי אמיתי" יכול לשמש להדרה של אנשים שאינם עונים על קריטריונים שרירותיים. במקרה הזה, יחזקאל מודר מהקהילה העיראקית רק בגלל העדפותיו התזונתיות.

דוגמאות נוספות:

• "כל הפוליטיקאים מושחתים." כאשר מציגים דוגמה לפוליטיקאי ישר, התגובה היא "אה, אבל הוא לא פוליטיקאי אמיתי."
• "כל הנשים אוהבות שוקולד." כאשר מציינים אישה שלא אוהבת שוקולד, התגובה היא "עזוב, היא לא באמת אישה."

טיעון "לא עיראקי אמיתי" הוא דוגמה קלאסית לטעות לוגית שבה מגדירים מחדש מושג כדי להגן על הכללה. זוהי טקטיקה רטורית בה משתמשים כדי להחליש את כוחם של טענות נגדיות ולשמר דעות קדומות.

שגיאות סמנטיות

כך כתב אחד המגיבים בתגובה לכתבה בנושא עליית מחירי הדירות בישראל 2017:

תפסיקו להלחם במשקיעים. הם לא אויבי העם!! כל מדינה רוצה למשוך את המשקיעים ורק כאן נלחמים בהם.

כותב התגובה מבלבל בין שתי משמעויות של המילה "משקיע" בשפה העברית. המשמעות הראשונה חיובית, ומתארת אדם שמועיל לחברה. אדם שמסכן את הונו ומשקיע את זמנו בפיתוח או הטמעת טכנולוגיות חדישות, פעילותו עשויה להוסיף משרות למשק, והוא אף עשוי לייצא סחורות ושירותים מהמדינה. דוגמה למשקיע שתורם לחברה היא אילון מאסק מטסלה שניתן לזקוף את מהפיכת המכוניות החשמליות לסיכונים שנטל על עצמו. המשמעות השנייה של משקיע היא אדם שעושה את הונו על גבם של אנשים אחרים, ותוך ניצול חולשותיהם. דוגמה מובהקת לסוג השלילי של המשקיעים היא אספני הדירות במדינת ישראל, שקונים דירות בכל מחיר, ותורמים לעליית מחירים ללא פרופורציה לשכר הממוצע במשק. כתוצאה מהתנהגותם רבים מבני הדור הצעיר לא יכולים להרשות לעצמם דיור הולם או נאלצים להתחייב לשלם אחוז נכבד משכרם במשך עשורים בתור החזר משכנתה.

שגיאה סמנטית נוצרת כאשר ניתן להבין את השפה בכמה אופנים בגלל שניתן לייחס לאותה מילה או ביטוי יותר ממשמעות אחת. הרבה פעמים ניתן להבין את משמעות הביטוי או המילה מההקשר שבו היא מופיעה. לדוגמה, המילה "חוק". חוק שחוקקה הכנסת הוא שונה מחוק פיזיקלי. כי חוק פיזיקלי שורר בכל היקום ללא יוצא מן הכלל, ולעומת זאת חוק שחוקקה הכנסת הוא זמני ויכול להתבטל על ידי בג"ץ או לא להתבצע על ידי הרשויות שאחראיות על אכיפת החוק.

אבל פעמים רבות ימצא הדובר שישתמש בשפה מעורפלת ודו משמעית כדי לעשות מניפולציה של טיעון. דוגמאות רבות לכך ניתן למצוא בססמאות ובפרסומות. לדוגמה:

מי שאין לו בית לא יילחם על הבית.

מבלבל בין שתי המשמעויות של המילה "בית" בעברית. המשמעות הראשונה היא המקום שבו אתה גר, והמשמעות השנייה היא המדינה שלך, שבשבילה אתה יוצא למלחמה.

הבאה לידי אבסורד או הוכחה בדרך השלילה

ראש איגוד שמאי ישראל לשעבר:

בישראל אי אפשר להפסיד כסף בנדלן כי המחירים תמיד עולים.

אחד העם:

לפי ההיגיון שלך גם אם מחירה של דירה ממוצעת יגיע ל-10 מיליון ש"ח אנשים ימשיכו לקנות.

"אחד העם" הוכיח את שקריות הטענה שמחירי הדירות תמיד עולים על ידי לקיחת הטענה עד סוף כדי להראות את האבסורד שבה. טכניקה זו נקראת "הוכחה בדרך השלילה" והמשתמשים בה לוקחים את טענה "עד הקצה" כדי להגיע לסתירה או לאבסורד (ברור שאנשים לא יקנו בכל מחיר) ועל ידי זה להוכיח את שקריות הטענה.

הטכניקה של "הוכחה בדרך השלילה" משמשת בוויכוחים ובהוכחות מתמטיות מאז ראשית ימי ההיסטוריה. לדוגמה, תומך התאוריה שהארץ היא שטוחה אומר:

ידוע לכל שהארץ היא שטוחה כי לכל מקום שאתה מסתכל אתה רואה מישור.

הפילוסוף היווני:

אם זה נכון, אז אנשים שיגיעו לקצה הארץ יפלו ממנו.

ומכיוון שאף אחד לא הגיע לקצה הארץ ונפל, אז הארץ אינה שטוחה.

שימו לב, שניתן להשתמש בטכניקה הזו רק באותם מקרים שבהם טענה יכולה להיות שקר או אמת בלבד. לכן, השימוש המוצלח ביותר הוא עבור חוקי טבע (הארץ שטוחה או אינה שטוחה) או חוקי המתמטיקה. אבל שימוש לא מוצלח הוא עבור דעות וטעמים שבהם הטענה היא סובייקטיבית. לדוגמה, "ממרח שוקולד השחר הוא הכי טעים" היא טענה של טעם, שלא ניתן להפריכה על ידי הוכחה בדרך השלילה.

עמימות

מה דעתך על הפסקה הבאה הלקוחה מתוך הספר "עושר העמים" של אדם סמית?

כל פרט עמֵל כדי להגדיל את רווחיה של החברה ככל יכולתו. הוא אינו מתכוון לקדם את עניין הציבור, ואף אינו יודע באיזו מידה הוא מקדם אותו. בהעדפתו לתמוך בתוצרת מקומית על פני תוצרת זרה, הוא מכוון רק לקידום ביטחונו; ובאמצעות הכוונת תעשייה זו באופן שתוצריה יהיו בעלי הערך הרב ביותר, הוא מכוון רק כדי להשיג רווח עבור עצמו, ובכך, כמו במקרים רבים אחרים, הוא מובל על ידי יד נַעֲלָמָה לקידום מטרה שאינה חלק מכוונתו. ואין זה תמיד מזיק לחברה שאין כוונתו לכך. באמצעות רדיפת עניינו הוא, הוא לעתים קרובות מקדם את עניינה של החברה ביותר יעילות מאשר אילו התכוון באמת לקדמה. מעולם לא חזיתי בטובה גדולה שיצאה מאלו שניסו להשפיע על הסחר לטובת הציבור.

טיעון "היד הנעלמה" לוקה בעמימות. זו אומנם מטפורה לכוחות השוק אבל מאוד קשה להבין אותה אם לא מכירים את ההקשר הרחב. יתרה מכך, את הטיעון אי אפשר להפריך, וכיוון שכך אי אפשר להעמיד אותו לבחינה אמפירית ולביקורת המדע. מה שמעלה שאלות בדבר התועלת שבשימוש בו לתיאור ואף הצדקת תופעות כלכליות כפי שנוהגים חלק מחסידי השוק החופשי המתיימרים למידה של הבנה בתיאוריה כלכלית.

כשל ההדגשה

כשל ההדגשה (fallacy of accent) נובע מהבנה שונה של הטיעון על פי המילה או הביטוי אותם מדגיש הדובר.

המשפט הבא מדגים את כשל ההדגשה:

כל בני האדם נולדו שווים (הצהרת העצמאות האמריקאית)

את המשפט ניתן להבין בדרכים שונות בהתאם למקום במשפט אותו בוחר להדגיש הדובר. אם הדובר מדגיש את "בני" (במשתמע, לא בנות) דבר זה היה רומז שהעיקרון אינו חל על נשים. אם, לעומת זאת, היה מדגיש את המילה "נולדו" משמעות הדבר שתכונת השוויון משתנה במהלך החיים.

דוגמאות נוספות לכשל ההדגשה:

• "המנהל אמר שהמורה חינך את התלמידים בצורה נכונה." - אם המנהל היה מדגיש בדבריו את "המורה" אזי הכוונה היא שהמורה יותר מכל גורם אחר אחראי לתוצאה. אם היה מדגיש את "בצורה נכונה" היה רומז לכך שייתכנו דרכים אחרות "שאינן נכונות" לחינוך.
• "כל אחד יכול להצליח בעסקים." - אם הדגש הוא על "כל אחד," זה יכול לרמוז שכל אדם, ללא קשר לנסיבות, יכול להצליח. לעומת זאת, אם הדגש הוא על "להצליח," זה יכול לרמוז על הגדרה מסוימת של הצלחה, שהיא שונה מאדם לאדם.

דו-משמעות תחבירית

הקומיקאי גראוצ'ו מרקס סיפק את הפאנץ ליין הקלאסי הבא:

אתמול בבוקר יריתי בפיל בפיג'מה. איך הוא נכנס לפיג'מה שלי, אני לא יודע.

את הביטוי "יריתי בפיל בפיג'מה" אפשר להבין בשתי דרכים: או שהפיל לבש פיגמה או שהדובר. הבדיחה נסמכת על דו-משמעות תחבירית (amphiboly) המאפשרת להבין צירוף מילים בדרכים שונות עקב שימוש במבנה משפט מבלבל.

דוגמאות נוספות לדו-משמעות תחבירית:

• "השוטר ראה את הגנב עם משקפת." - מי היה מצויד במשקפת? השוטר או הגנב?
• "הפרופסור אמר לתלמיד שהוא גאון." - למי מתייחס התואר? לפרופסור או לתלמיד?

דו-משמעות מילולית

מה לא בסדר בטיעון הבא?

איך אתה יכול להאמין בתורת הקוונטים בהיותך אדם חובש כיפה?

הסתירה עליה מצביע הדובר קשורה בשתי משמעויות שונות של המילה "תורה" בעברית ביניהם המשפט מבלבל. משמעות אחת, "תורה" במובן של תיאוריה מדעית חשובה המבוססת על הררים של ממצאים אמפיריים התומכים בה. משמעות שנייה, "תורה" במובן של המסורת הדתית היהודית.

הכשל הסמנטי בטיעון מכונה אקוויקוציה (מלטינית aequi vox מילולית קול שווה) והוא נובע מבלבול המשמעויות השונות של אותה מילה או ביטוי.

דוגמאות נוספות לאקוויבוקציה:

• "קיקיון הוא טבעי ולכן הוא בריא כי כל הדברים הטבעיים הינם בריאים" - הדובר מבלבל בין "טבעי" לבין "בריא" והראייה במשפט עצמו שכן צמח הקיקיון ידוע ברעילותו הרבה.
• "חוקי הטבע הם נצחיים ובלתי ניתנים לשינוי, כמותם את חוקי התורה אסור לשנות." - הטיעון מבלבל בין שתי משמעויות של המילה "חוק": "חוק טבע" המתאר את טבעו של היקום לעומת חוקים לפיהם בני אדם נוהגים, הנוטים להשתנות בנסיבות המקום והזמן.

חשיבות ההבנה של כשלים סמנטיים

היכולת לזהות ולהבין אי-בהירות חשוב מאוד בתקשורת, במיוחד כשעוסקים בנושאים מורכבים או טעונים. תשומת לב לכשלים המוזכרים במדריך תסייע לך להבין טוב יותר את כוונת הדובר, לזהות מניפולציות וכשלי חשיבה, ולהתבטא בצורה מדויקת שתמנע אי-הבנות.

מדריכים נוספים בסידרה

שגיאות לוגיות פרק ראשון - כשההנחות לא רלוונטיות למסקנה

כשלי חשיבה מסוג לוגיקה פורמלית

מה זה גזלייטינג ועוד 20 מניפולציות שאתה חייב להכיר כדי שלא יעבדו עליך

10 הטיות קוגניטיביות שאתה חייב להכיר

איך שוב לא תיפול בפח הסטטיסטיקה

לכל המדריכים בנושא של כישורי חיים

אהבתם? לא אהבתם? דרגו!

0 הצבעות, ממוצע 0 מתוך 5 כוכבים